חומר לבחינה בהבעה

 

אוניברסיטת בר-אילן

הפקולטה למדעי היהדות

היחידה להבעה אקדמית ואולפן

 

Bar-Ilan University          

Faculty of Jewish Studies

Expository Writing in Hebrew

& Hebrew as 2nd Language

טל': 03-5318228   פקס: 03-7384169

habaa.unit@mail.biu.ac.il

http://www.biu.ac.il/js/ha

unit\דפי הדרכה שפה ראשונה, 16.8.2009

                                      

 

 

דפי הדרכה למבחן הפטור לדוברי עברית כשפה ראשונה

 

תשלום ורישום

המעוניינים לגשת לבחינה יכולים לפנות אל מזכירות היחידה להבעה אקדמית ואולפן ולקבל ערכת הרשמה הכוללת דפי הדרכה ושובר תשלום.

הזכאות להיבחן כרוכה בשני דברים:

א.   

תשלום ע"ס -.120 ₪ באמצעות שוברי התשלום המיועדים לכך;

ב.

העברת ספחי התשלום אל מזכירות היחידה להבעה אקדמית. להבטחת הרישום לבחינה יש להקפיד על ציון ברור של שם הנבחן ומספר תעודת הזהות על גבי הספחים.

על הספחים של שוברי התשלום להגיע אל מזכירות היחידה לא יאוחר מהתאריך הנקוב בכל מועד באחת מן הדרכים האלה:

1) באופן אישי;

2) באמצעות מכתב לכתובת היחידה להבעה;

3) באמצעות פקס: 03-7384169.

פרסום ציונים:

הציונים יתפרסמו כשבועיים לאחר המבחן על גבי לוחות המודעות ביחידה להבעה, או ב"מידע אישי לסטודנט" באתר האוניברסיטה, ולא יימסרו בטלפון.

בחינת הפטור (שאלון לדוגמה ראו עמ' 9-7)

משך הבחינה - שעתיים.

הציון הפוטר - 66.

בבחינה שני חלקים: חלק א - לשון וניסוח (50%), חלק ב - כתיבת חיבור (50%).

 

 

 

ספרי עזר מומלצים (את הספרים ניתן למצוא בכל ספריות העיון)

שיבושים ותיקונם

1.   אהרונוביץ, ח' (1978), עברית לכל רגע, חיפה: יעבץ.

2.   בהט, ש' (1990), הבעה בכתב, ירושלים: א' רובינשטיין.

3.   בהט, ש' (תשל"ד), למה ומדוע: ילקוט לבירורי לשון, ירושלים: א'  רובינשטיין.

4.   סיוון, ר' (תשמ"ה), לקסיקון דביר לשיפור הלשון, תל אביב: קרני.

5.   פרץ, י' (תש"מ), עברית כהלכה, תל אביב: י' שרברק.

*6.  נצר, נ' (1975), תרגילי הבעה מלשון יום-יום (א-ב), ירושלים: א' רובינשטיין.

7. אלמגור-רמון, ר' (תשס"א), רגע של עברית, ירושלים: צבעונים.

כתיב חסר ניקוד  

כללי הכתיב חסר הניקוד - מהדורה חדשה (תשנ"ד), לשוננו לעם מה (א), ירושלים: האקדמיה ללשון עברית, עמ' 15-5. כמו כן מצ"ב כללי הכתיב חסר הניקוד להלן בעמ' 4-3.

 

ניבים**

1. הרמתי, ש' (1972), ניבים מספרים, תל אביב: עמיחי.

*2. כהן, ט' (תשמ"ט), ניבון עברי חדש, תל אביב: יבנה .

3. לבנון, מ' (1976), לקסיקון עברי לניבים ולמטבעות לשון, ירושלים: ש' זק.

4. פרוכטמן, מ', בן-נתן, א' ושני, נ' (תשס"א), ניבון אריאל, קרית גת: קוראים.

כללי הפיסוק

כללי הפיסוק החדשים (תשנ"ג), לשוננו לעם מד (ד), ירושלים: האקדמיה ללשון עברית, 173-149.

תורת החיבור

1. אהרונוביץ, ח' (תשכ"ו), יסודות ההבעה בכתב (א-ב), חיפה: אוריון.        

*2.  ברוש, ש' (תשמ"ו), עט נובע, תל אביב: דיונון.

*3. רון, מ' ודיבון, ב' (תש"ן), חיבור כהלכה (א-ב), תל אביב: הקיבוץ המאוחד.

*4. ריכרדסון-קיסילביץ, ר' (1984), איך לכתוב חיבור, תל אביב: עם עובד.

5. שילה, ג' ואלון, ע' (1987), הבעה בכתב, אבן יהודה: רכס.

6. קשתן, מ' (תשכ"ה), שיעורים בחיבור (א-ב), ירושלים-תל אביב: אחיאסף.

7. ימיני, ב"צ (1998), אל ומאת - הבעה והבנה לכל עט ועת, צפרייה: אולפנת בני עקיבא "צפירה".

 

*    מומלץ

** רשימת הניבים העשויים להיות כלולים בבחינה מצ"ב להלן בעמ' 6-5.

 

 

אוניברסיטת בר-אילן, הפקולטה למדעי היהדות

המחלקה ללשון העברית והיחידה להבעה אקדמית ואולפן

 

כללי הכתיב חסר הניקוד

תנועת  u

(שורוק וקיבוץ)

נכתבת תמיד באות וי"ו, כגון: הופל, מצוין, סוכר, קופסה, שולחן.

תנועת  o

(חולם, קמץ-קטן

וחטף-קמץ)

נכתבת בדרך כלל באות וי"ו, כגון: אוזן, בוקר, תוכן, למצוא, לשמור, יגמור, תסובו.

אין כותבים וי"ו

- בתנועת o שאחריה אם קריאה אל"ף או ה"א:

   בפעלים מגזרת פ"א - יאבד, תאכל, נאמר;

   במילים אחרות - איפה, זאת, כה, לא, מאזניים, פה,  צאן, ראש, שמאל.

- בתנועת o המנוקדת בקמץ-קטן או בחטף-קמץ: אבדן, אמנם, אנייה,

   אפנה, בחזקה, חכמה, יזמה, כל (צורת הנסמך) למחרת, עצמה, ערמה,

   צהריים, קרבן, תכנית.

  שימו  לב:

 * צורות הופעל נכתבות בווי"ו, כגון: הועמד, מועמד

 * חָדְשַׁיִם - בכתיב חסר ניקוד "חודשיים", שכן הכתיב של הצורות 

    הנטויות נקבע לפי כתיבה של צורת היחיד ("חודש")

תנועת i

(חיריק)

נכתבת בדרך כלל באות יו"ד, כגון זיכרון, טיפש, מילה, סיפור, קיבולת;

אין כותבים יו"ד אם בא שווא נח אחרי תנועת i, כגון משטרה, משמרת, משרד, שמלה.

אין כותבים יו"ד

- אחרי מ"ם השימוש - מביתו, מחוץ.

- במילים: אם, הנה, מן, עם.

- במילים שבצורת היחיד בנפרד לא הייתה בהן תנועת i, כגון: בתי (מן  

  "בַּת"), לבי (מן "לֵב"), מקלים (מן "מֵקֵל").

- בפעלים מבניין הפעיל בגזרות שאין שווא אחרי ה"א הבניין, כגון: הפיל,  

   הציג.

כותבים יו"ד

בשמות נטויים שתנועת  iאמנם באה לפני שווא נח, אך אינה באה בצורת היסוד, כגון: ביטחון פנים (בנפרד "בּיטָחון"), זיכרונות (ביחיד "זיכרון").

 שימו  לב:

* אימא - בכתיב עם יו"ד, שכן זו צורה לעצמה.

* שן - שיניים, להבדיל מ"שניים", וכן: חמישה, חמישי, חמישים, שישה,  

  שישי, שישים.

* במילים לועזיות תיכתב כל תנועת i ביו"ד, כגון: ביבליוגרפיה,

   היסטוריה, מיליון (וכך גם בניקוד).

 

תנועת e

(צירי וסגול)

נכתבת בדרך כלל בלא יו"ד, כגון: אזור, אפוא, בררה, זהות, ממד, מרב.

כותבים יו"ד

- בתנועת e הבאה  בתחילת המילה לפני האותיות א, ה, ר, במקום                                        

   תנועת i ("תשלום דגש"), כגון גירוש, חירש, חירשים, תיאבון, תיאור,

   תיהרס.

- בשמות נקביים בעלי שתי הברות שהצירי מתקיים בהן בכל הנטייה:                                          

   זיעה, לידה, קיבה, ריאה, תיבה.

- במילה שינה [שֵׁנָה] (להבדיל משנה [שָׁנָה]).

   במילת השאלה אילו (צירוף, אֵי-אֵלּוּ), להבדיל ממילת הרמז לרבים  

   אלו [אֵלּוּ].

- בתנועת e המנוקדת בסגול במשקל השמות: היכר, היצע, היקש, הישג,

   היתר (וגם בשמות אלו בתוספת סופית, כגון: היכרות).

הווי"ו המציינת עיצור

נכתבת בשתי וי"ווים באמצע המילה, כגון: הוועד, זווית, עכשווי, תקווה, תקוות [תִּקְוַת];

נכתבת בווי"ו אחת בתחילת המילה ובסופה, כגון: ועד, יחדיו, סתיו, עכשיו, קו.

הערה

אין כופלים את הווי"ו לשם ציון העיצור בסמיכות לווי"ו אחרת, כגון ווילון [וּוִילון], מכוון [מְכֻוָּן].

היו"ד המציינת עיצור

נכתבת ביו"ד כפולה באמצע המילה ובסופה, כגון: בניין, התיישבות, התחייבות, מספריים [מִסְפָּרַיִם], ספרייך [סְפָרַיִךְ], צייר, קיימת, דיי [דַי], ילדיי [יְלָדַי], עליי [עָלַי].

כותבים יו"ד אחת

- בתחילת המילה, כגון: יער, יד.

- אחרי אותיות השימוש (מש"ה וכל"ב): מיד, שיאמר, היום, ויגון,                                           

   כיום, לינשוף [לַיּנְשׁוּף] (אך אחרי למ"ד בצורת המקור נכתוב שני 

  יו"דים:  לייצא, לייעל), ביגון.

- באמצע המילה ובסופה על יד אם קריאה, כגון: מצוין, יהיה, סוגיה                                   

   [סוּגְיָה], קיום, ודאי, גוי, שינוי.

 - בשמות במשקל בית, כגון: זית, ליל, מים (גם הביתה, לילה, שמים).

 - במילים: אולי, די, חי, מתי, שי.

 - בסמיכות ליו"ד אחרת, כגון ייסד [יְיַסֵּד].

שימו  לב:

יישוב - בשתי יו"דים, אחת כנגד העיצור, השנייה כנגד תנועת i;

יש להבחין בין ראיה [רְאָיָה] ובין ראייה [רְאִיָּה].

שונות

- שמות פרטיים אפשר לכתבם חסרים, כגון: דוד, ירושלים, כהן, שלמה.

- מומלץ לתת ניקוד עזר חלקי במקום שיש חשש לדו-משמעות, לדוגמה: 

  מִנהל (להבדיל מ"מְנַהֵל"), ילדהּ (להבדיל מ"יָלְדָה" ומ"יַלְדָּה"), מצווֹת 

  (להבדיל מ"מצוַות"), סַפּר (להבדיל מ"סֵפֶר"), נתנּוּ או נתַנו (להבדיל 

  מ"נָתְנוּ").

דפים אלה נכתבו על יסוד כללי הכתיב חסר הניקוד, לשוננו לעם, חוברת מיוחדת - תמוז התשנ"ד ומהדורות תשנ"ו, תשס"ב וכן על יסוד כללי הכתיב חסר הניקוד בהוצאת המזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית (עורכת: שושנה בהט), תשל"ט. מהדורה ראשונה (תשנ"ה) ביזמת פרופ' יהודית דישון, דקאן הפקולטה למדעי היהדות, אוניברסיטת בר-אילן.

עריכה: ד"ר לובה חרל"פ; ייעוץ מדעי: ד"ר גבריאל בירנבאום, ד"ר יצחק שלזינגר, ד"ר נוגה אילני, ד"ר סיגל שלמה.

 

 

רשימת ניבים וביטויים

 

 

  • 1.

אבנים שחקו מים

  • 2.

אוזניים לכותל

  • 3.

אוי לי מיוצרי ואוי לי מייצרי

  • 4.

אותיות של קידוש לבנה

  • 5.

אחד בפה ואחד בלב

  • 6.

אחרי מות קדושים אמור

  • 7.

אילני סרק קולם הולך

  • 8.

אין הנידון דומה לראיה

  • 9.

אין הקומץ משביע את הארי

  • 10.

איפה ואיפה

  • 11.

איש אשכולות

  • 12.

איתרע מזלו

  • 13.

אל יתהלל חוגר כמפתח

  • 14.

אני ואפסי עוד

  • 15.

באו לעמק השווה

  • 16.

בארבע עיניים

  • 17.

בדיעבד

  • 18.

בור סוד שאינו מאבד טיפה

  • 19.

בור ששתית ממנו, אל תזרוק בו אבן

  • 20.

בטל בשישים 

  • 21.

בירך על המוגמר

  • 22.

בכייה לדורות

  • 23.

בלא כחל ובלא סרק

  • 24.

בלב ולב

  • 25.

בלשון סגי נהור

  • 26.

במשנה תוקף

  • 27.

בנזיד עדשים

  • 28.

בעידנא דריתחא

  • 29.

ברחל בתך הקטנה

  • 30.

ברכה לבטלה

  • 31.

בשבע עיניים

  • 32.

גבה הר ביניהם

  • 33.

גדיים נעשו תיישים

  • 34.

גילה טפח וכיסה טפחיים

  • 35.

גירסא דינקותא

  • 36.

גמר עליו את ההלל

  • 37.

גרוגרת דרבי צדוק

  • 38.

דברים בגו

  • 39.

דברים כדרבנות

  • 40.

דחה אותו בקש

  • 41.

דמו בראשו

  • 42.

דמי לא יחרץ

  • 43.

דן ברותחין

  • 44.

דקדוקי עניות

  • 45.

הגדיש את הסאה

  • 46.

הוסיף נופך משלו

  • 47.

הוסיף שמן למדורה

  • 48.

הושיט לו בקנה

  • 49.

הלך החבל אחר הדלי

  • 50.

המן הגורן או מן היקב?

  • 51.

הניח מעותיו על קרן הצבי

  • 52.

העלה חרס בידו

  • 53.

הפך את היוצרות

  • 54.

הפרוץ מרובה על העומד

  • 55.

הציץ ונפגע

  • 56.

הקדיח את תבשילו ברבים

  • 57.

הקדים רפואה למכה

  • 58.

הקהה את שיניו

  • 59.

הקרע אוחה

  • 60.

הרים ראש

  • 61.

השתכר אל צרור נקוב

  • 62.

התאבק בעפר רגליו

  • 63.

התחמם כנגד אורו

  • 64.

זִקְנה קפצה עליו

  • 65.

זרק בו מרה

  • 66.

חוכא ואטלולא

  • 67.

חומץ בן יין

  • 68.

חי הנושא את עצמו

  • 69.

חיפש בנרות

  • 70.

חמור נושא ספרים

  • 71.

חמתה מרובה מצלתה

  • 72.

חסד של אמת

  • 73.

חרב פיפיות

  • 74.

טובל ושרץ בידו

  • 75.

טחן קמח טחון

  • 76.

טיהר את השרץ בק"ן טעמים

  • 77.

טלית שכולה תכלת

  • 78.

טמן ידו בצלחת 

  • 79.

יודע צדיק נפש בהמתו

  • 80.

יושב בהיכל שן

  • 81.

יישר את ההדורים

  • 82.

יצא בשן ועין

  • 83.

יצא המרצע מן השק

  • 84.

יצא הפסדו בשכרו

  • 85.

יצא שכרו בהפסדו

  • 86.

יצא ואוזניו מקוטפות

  • 87.

יצא קירח מכאן ומכאן

  • 88.

יצאו לו מוניטין

  • 89.

יצק מים על ידיו

  • 90.

ירד לטמיון

  • 91.

ירד לסוף דעתו

  • 92.

יש דברים בגו

  • 93.

ישב על המדוכה

  • 94.

ישבו לשולחן הדיונים

  • 95.

יש רגליים לדבר

  • 96.

כאבן שאין לה הופכין

  • 97.

כבשת הרש

  • 98.

כדרכו בקודש

  • 99.

כהרף עין

  • 100.

כחומר ביד היוצר

  • 101.

כיד המלך

  • 102.

כלאחר יד

  • 103.

כל הפוסל במומו פוסל

  • 104.

כלו כל הקצין

  • 105.

כמונח בקופסה

  • 106.

כמי שכפאו שד

  • 107.

כרחוק מזרח ממערב

  • 108.

לא טמן ידו בצלחת

  • 109.

לא יסולא בפז 

  • 110.

לא מדובשך ולא מעוקצך

  • 111.

לית דין ולית דיין

  • 112.

לית מאן דפליג

  • 113.

לעג לרש

  • 114.

לעילא ועילא

  • 115.

לפנים משורת הדין

  • 116.

מגדלים הפורחים באוויר

  • 117.

מדושן עונג

  • 118.

מה לכוהן בבית הקברות?

  • 119.

מה עניין שמיטה להר סיני?

  • 120.

מָטָה ידו

  • 121.

מילה בסלע

  • 122.

מים גנובים ימתקו

  • 123.

מיתת נשיקה

  • 124.

מלא כרימון

  • 125.

מלחך פִּנכָּה

  • 126.

מן השפה ולחוץ

  • 127.

מעז יצא מתוק

  • 128.

מפה לפה

  • 129.

מצא מקום להתגדר בו

  • 130.

משענת קנה רצוץ

  • 131.

נכנס בעובי הקורה

  • 132.

נכסי צאן ברזל

  • 133.

נסתם הגולל

  • 134.

נעשו צהובים זה לזה

  • 135.

נקטף באבו

  • 136.

נשא את ראשו

  • 137.

נשא בשרו בשיניו

  • 138.

נשיאים ורוח וגשם אין

  • 139.

נתלה באילן גדול

  • 140.

סולתה ושמנה

  • 141.

סלע המחלוקת

  • 142.

ספרא וסייפא

  • 143.

עבד כי ימלוך

  • 144.

עבד נרצע

  • 145.

עד חצי המלכות

  • 146.

עד יעבור זעם

  • 147.

עוד חזון למועד

  • 148.

עולים בקנה אחד

  • 149.

עולם כמנהגו נוהג

  • 150.

עומד על כרעי תרנגולת

  • 151.

ענה אמן בכל כורחו

  • 152.

עקב בצד אגודל

  • 153.

עשה אוזנו כאפרכסת

  • 154.

עשה לילות כימים

  • 155.

פה אחד

  • 156.

פה מפיק מרגליות

  • 157.

פושט יד

  • 158.

פיו ולבו שווים

  • 159.

פסח על שתי הסעיפים

  • 160.

פתח בכד וסיים בחבית

  • 161.

צבת בצבת עשויה

  • 162.

צער גידול בנים

  • 163.

קופא על שמריו

  • 164.

קופה של שרצים תלויה לו מאחוריו

  • 165.

קוצו של יוד

  • 166.

קנאת סופרים תרבה חכמה

  • 167.

קרדום לחפור בו

  • 168.

שירת הברבור

  • 169.

שככה חמתו

  • 170.

תבן אתה מכניס לעופריים

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אוניברסיטת בר-אילן, היחידה להבעה אקדמית ואולפן

  מבחן פטור לדוברי עברית כשפה ראשונה  (דוגמה)

 

 

חלק א: לשון וניסוח (50%)

 

סעיף 1 - שיבושי לשון (15%)

המשפטים הבאים לוקים בשיבושים שונים. תקנו את הטעון תיקון.

1. הם זקוקים לשתי דירות - אחת ליד השנייה.

    ___________________________________________________________________.

2. כנראה שירדו מחר ממטרים בצפון ובדרום הארץ.

    ___________________________________________________________________.

3. לרגל שיפוצים תהיה החנות סגורה בעשירי לחודש.

    ___________________________________________________________________.

4. צריך לקרוא את הדברים כמה פעמים, כאשר בכל פעם מתבוננים בהם מזווית אחרת.

    ___________________________________________________________________.

5. הקפדה על הנוהלים הוא יסוד מוסד של מִנהל תקין.

    ___________________________________________________________________.

6. יש לו כל מיני הסברים לזה שהוא לא הצליח להיכנס לכנסת.

    ___________________________________________________________________.

7. הוא עשה ימים כלילות בחיפוש אחרי עבודה מתאימה לקרובי משפחתו.

    ___________________________________________________________________.

8. לבוש של צעירים וצעירות מרושל מאפיין רבים מבני הנוער בימינו.

    ___________________________________________________________________.

9. האספרנטו לא הצליחה להפוך לנחלת הכלל: מעטים האנשים שלומדים ומשתמשים בה.

    ___________________________________________________________________.

10. כתשעת אלפים איש נוכחו אמש במשחק הגומלין.

      __________________________________________________________________.

סעיף 2 - ניבים וביטויים (15%)

 

הסבירו את הניב ושבצו אותו במשפט מתאים.

1. אין הנידון דומה לראיה

____________________________________________________________________

2. פיו ולבו שווים

____________________________________________________________________

3. בטל בשישים

____________________________________________________________________

4. יצא שכרו בהפסדו

_____________________________________________________________________

5. גִרסא דינקותא

_____________________________________________________________________

6. לית דין ולית דיין

_____________________________________________________________________

7. כיד המלך

_____________________________________________________________________

8. עולים בקנה אחד

_____________________________________________________________________

9. אין הקומץ משביע את הארי

_____________________________________________________________________

10. בנזיד עדשים

_____________________________________________________________________

 

סעיף 3 - כתיב חסר ניקוד (10%)

העתיקו למחברתכם את הקטע בכתיב חסר ניקוד.

בִּמְקוֹמוֹת יִשּוּב רַבִּים אֵרְעוּ מַעֲשֵי שׂד וּבִזָּה. רֹב הַתּוֹשָבִים נִמְלְטוּ מִן הַבָּתִּים וְנִסְתַּיְּעוּ בְּשֵרוּתֵי הַהַצָּלָה. נְדַוַּח לְמַאֲזִינֵינוּ מִיָּד כְּשֶיִּוָּדְעוּ פְּרָטִים מְלֵאִים. הַכֹּל מִתְבַּקְּשִׁים לִהְיוֹת קַשּׁוּבִים לַשִּדּוּרִים.

 

 

סעיף 4 - פיסוק (10%)

 

פסקו את הקטע לפי כללי האקדמיה; תנו דעתכם גם לכתיבה נכונה של גרש, גרשיים וכיו"ב.

באוגוסט 1994 קשרה ישראל קשרים דיפלומטיים מלאים עם הרפובליקה המונה 25 מיליון איש כעשירית מכלל תושבי ארצות הברית אין לה לרפובליקה הזאת מנהיג איש אינו מנהל אותה ולאיש בה אין כוח לנקוט סנקציות נגד פורעי חוק היא חסרת טריטוריה אין לה גבולות שיפוט ולא בית מחוקקים מדובר באינטרנט הרפובליקה האלקטרונית הגדולה בעולם היא אינה קיימת במציאות אף שהיא חיה ותוססת מאוד הידיעה על חיבורה של ישראל לאינטרנט משמחת עשרות אלפי  בני נוער אנשי עסקים רבים וסתם אנשים המכורים למחשב ולדואר אלקטרוני

 

 

 

 

 

 

חלק ב - חיבור (50%)

בחרו אחד מהנושאים שלהלן וכתבו עליו חיבור קצר (עמוד וחצי - שני עמודים). פתחו כל רעיון לפסקה, הסבירו את רעיונותיכם ולוו אותם בדוגמות. שימו לב לדקדוק, לכתיב ולפיסוק, הקפידו על בחירת מילים מתאימות, על שימוש נכון במילות היחס ובמילות קישור, על תחביר תקין ועל סגנון מתאים.

1.

לאחרונה הגיעו לבתי המשפט בארץ תביעות של חולים סופניים המבקשים לנתק אותם ממכשירי ההחייאה. היש, לדעתכם, להיענות לבקשתם? הביעו דעתכם ונמקוה.

2.

תופעת ההימורים הולכת ומתפשטת. כיצד היא משתקפת בחברה הישראלית, ומהן הסכנות הטמונות בה?

3.

"קריאה לנשים בטרם פריימריז: בלי קואליציה נשית חזקה בכנסת לא יהיה לנשים ביטחון שיש מי שידאג לזכויותיהן" (גיל הראבן, "מעריב", אפריל 1996). מה דעתכם על דבריה של הראבן? האמנם נשים צריכות לכוון את בחירתן לפי השיקול הזה, או מן הראוי שיבחרו את מועמדיהן אך ורק לפי כישוריהם והשקפת עולמם?

4.

"עלינו להילחם בטרור כאילו אין הסכם שלום, ולקדם את הסכם השלום כאילו אין טרור" (שמעון פרס, מרס 1996). האמנם אפשר? כיצד, לדעתכם, צריכה מדינת ישראל להילחם בטרור המכה בנו?