יסודות המשטר והפוליטיקה בישראל
יסודות המשטר והפוליטיקה בישראל
93-129-30
סוג הקורס: הרצאה
שנת לימודים: תשע"ח סמסטר: א', ב' היקף שעות: 2 ש"ש
שם המרצה: ד"ר רוני קמפינסקי
טלפון: 050-8760583
דוא"ל: ronikampinsky@gmail.com
א. מטרות הקורס
מטרתו של הקורס להפגיש את הסטודנטים עם הפוליטיקה הישראלית על מורכבותה וגווניה הייחודיים, תוך דיון בשני היבטים מרכזיים:
- מבנה המשטר הישראלי: שורשיו ההיסטוריים, הבעיות הגלומות בו, ההצעות לשיפורו, ותפקידי הרשויות השונים.
- ההיבטים התרבותיים של הפוליטיקה הישראלית, שעברו ועוברים תמורות משמעותיות.
ב. תוכן הקורס:
תכנית הוראה מפורטת לכל השיעורים:
מס' השיעור |
נושא השיעור |
קריאה נדרשת |
1-2 |
תכונות היסוד של החברה הישראלית |
*דן הורוביץ ומשה ליסק, מצוקות באוטופיה, תל אביב: עם עובד, 1990, עמ' 9 -27.
|
3-5 |
תקופת הישוב והמעבר מיישוב למדינה |
אניטה שפירא, ככל עם ועם- ישראל 1887-2000, י-ם: מרכז שזר, 2014, עמ' 115-126.
אפרים יער וזאב שביט, "רקע היסטורי לדיון בחברה הישראלית: האידיאולוגיה הציונית והחברה היישובית", בתוך: אפרים יער וזאב שביט (עורכים), מגמות בחברה הישראלית, תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה, 2001, כרך א' עמ' 1 – 126.
*ניר קידר, ממלכתיות: התפיסה האזרחית של דוד בן גוריון, ירושלים: מכון בן-גוריון לחקר ישראל, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ויד יצחק בן-צבי, 2009.
אליעזר דון-יחיא, משבר ותמורה במדינה חדשה: דת, חינוך ופוליטיקה במאבק על העלייה הגדולה, ירושלים: יד יצחק בן צבי, 2008, עמ' 461-490.
|
6-7 |
ביקורת הממשל בישראל |
גדעון אלון, בחירה ישירה, תל אביב: ביתן, 1995, עמ' 62 – 86.
אשר אריאן, דוד נחמיאס ורות אמיר, משילות והרשות המבצעת בישראל, ירושלים, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2002. אמנון רובינשטיין, (עם אדם וולפסון), באין ממשלה - איך לתקן את קלקולי המשטר, ת"א, הוצאת זמורה ביתן, 2012. *גדעון רהט (ואחרים), תיקון שיטת הממשל בישראל, ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2013.
|
8-10 |
פרלמנטריזם בישראל |
*בנימין נויברגר, כנסת מול ממשלה, תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה, 2007.
גד ברזילי ודוד נחמיאס, היועץ המשפטי לממשלה: סמכות ואחריות, ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2007.
אשר אריאן, דוד נחמיאס ורות אמיר, משילות והרשות המבצעת בישראל, ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2002, עמ' 150 – 186.
|
11-13 |
מעמדו של בית המשפט העליון, האקטיביזם השיפוטי והמהפכה החוקתית |
*ניר קידר, בן גוריון והחוקה: חוקתיות, משפט ודמוקרטיה במשנתו של ראש הממשלה הראשון, אור יהודה: דביר, 2015, עמ' 27-45.
*אוריאל לין, לידתה של מהפכה: החזון והמאבקים שהולידו את זכויות היסוד של האדם בישראל, ראשון-לציון: משכל, 2017, עמ' 140-172.
*גדעון ספיר, המהפכה החוקתית: עבר, הווה ועתיד, משכל: 2010, עמ' 86-115.
רות גביזון, מרדכי קרמניצר, יואב דותן , אקטיביזם שיפוטי: בעד ונגד : מקומו של בג"ץ בחברה הישראלית. תל אביב : ידיעות אחרונות ומאגנס, 2000.
רות גביזון, המהפכה החוקתית, ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה, 1998, עמ' 93 – 117.
בנימין נויברגר, סוגיית החוקה בישראל, תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה, 1997, עמ' 68 – 80.
|
14-20 |
המערכת המפלגתית בישראל: תמורות מפלגתיות ותרבותיות |
אשר אריאן ומיכל שמיר, "האמנם מפלגה דומיננטית במערכת מפלגתית מתרופפת?", בתוך : אריאן, אשר ושמיר, מיכל. (עורכים) הבחירות בישראל 2003, ירושלים : המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2004, עמ' 27-52.
*יצחק גלנור ודנה בלאונדר , המערכת הפוליטית בישראל, ת"א: המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2013, עמ' 131-154.
אניטה שפירא, ככל עם ועם: ישראל 1881-2000, י-ם: מרכז שז"ר, 2012, עמ' 357-381.
*עופר קניג, "מצב המפלגות בישראל- דיאגנוזה", בתוך רהט, ברנע, פרידברג וקניג (עורכים) תיקון שיטת הממשל בישראל, ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה ועם עובד, 2013, עמ' 125-144.
אמיר גולדשטיין, "משבו וצמיחה בדרכו של מנחם בגין אל המרכז הפוליטי הישראלי, בתוך אברהם דיסקין (עורך) , מאלטלנה ועד הנה- גלגולה של תנועה- מחרות לליכוד, ירושלים: כרמל ומרכז מורשת בגין, 2011, עמ' 116-148.
אופיר עבו, פני יובל וגיא בן-פורת, "משמאל ל-small? על שקיעתן של מפלגות השמאל הציוני, 1992-2009", בתוך הבחירות בישראל- 2009, ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2010, עמ' 67-100.
דרור זייגרמן, המהפך הליברלי- מיזוגים פוליטיים: חקר המפלגה הליברלית בישראל, י-ם ות"א: רסלינג, 2013, עמ' 163-189.
גיורא גולדברג, המפלגות בישראל : ממפלגות המון למפלגות אלקטוראליות, תל-אביב : רמות, 1992, עמ' 53-85.
|
21-22 |
הפוליטיקה של השסע הדתי-חילוני בישראל |
Arend Lijphart , The Politics of Accommodation, Berkeley and Los Angeles: University of California Press, 1968.
אליעזר דון-יחיא, "גבולות הזהות הלאומית ומגבלות 'הפוליטיקה של ההסדרה'", בתוך: צבי צמרת וחנה יבלונקה(עורכים), העשור השני תשי"ח-תשכ"ח ירושלים: יד בן-צבי, תשס"א, עמ' 79 – 100.
דבורה הכהן, "הברית ההיסטורית בין אידיאולוגיה לפוליטיקה", בתוך: אליעזר דון-יחיא (עורך), בין מסורת לחידוש- מחקרים ביהדות, ציונות ומדינת ישראל, רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ה, עמ' 295-259.
*אשר כהן וברוך זיסר, מהשלמה להסלמה- השסע הדתי-חילוני בפתח המאה ה-21, תל אביב: שוקן, 2003, עמ' 70-50.
נסים לאון, חרדיות רכה, ירושלים, יד בן צבי, 2010, עמ' 54-11.
Yaacov Yadgar, “Jewish Secularism and Ethno-National Identity in Israel: The Traditionist Critique.” Journal of Contemporary Religion 26, no. 3 (2011): 465-479.
Asher Cohen, and Bernard Susser, “Reform Judaism in Israel: The Anatomy of Weakness.” Modern Judaism 30 (1) (February 1) 2010: 23–45.
אליאב טאוב, גדולים בפוליטיקה, ירושלים: רסלינג, 2014, עמ' 161-179.
אהרון (רוני) קמפינסקי, "הרבנות הצבאית והשפעתה על תהליך ה"הדתה" בצה"ל- דימוי ומציאות", בין הכיפה לכומתה- דת פוליטיקה וצבא בישראל, הוצאת מודן ומכון כנרת, 2012, עמ' 309-329.
|
23-25 |
הפוליטיקה של השסע הלאומי בישראל |
סמי סמוחה, לא שוברים את הכלים: מדד יחסי ערבים-יהודים בישראל- 2012, המכון הישראלי לדמוקרטיה ואוניברסיטת חיפה, 2013. (ניתן להורדה באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה)
*סמי סמוחה, "אופציית הסטטוס-קוו: ישראל כדמוקרטיה אתנית – מדינה יהודית-דמוקרטית", בתוך: שרה אוסצקי-לזר, אסעד גאנם, אילן פפה (עורכים), 7 דרכים – אופציות תיאורטיות למעמד הערבים בישראל, גבעת חביבה: המכון לחקר השלום, 1999, עמ' 23 – 77.
אורן יפתחאל, "הפלסטינים בישראל- יחסי רוב מיעוט והמצב הקולוניאלי", מדינה וחברה (7), 2010, עמ' 141-158.
יוסף ג'בארין, "על מעמדו החוקתי של המיעוט הערבי בישראל: הצעה חדשה לסדר" מדינה וחברה 7(1) (2010), 140-105.
Yitzhak Reiter, “Israel and Its Arab Minority” in Israel Studies: Israel: An Anthology edited by Mitchell Bard and David Nachmias (Jewish Virtual Library Website, May 2009):http://www.jewishvirtuallibrary.org/jsource/isdf/text/reiter.pdf
|
26 |
סיכום: המשטר בישראל והפוליטיקה הישראלית- לאן? |
|
ג. חובות הקורס ומרכיבי הציון:
מבחן האל"ף - 30%: (ארגונים, אידיאולוגיות, אירועים אישים): כ-300/400 מושגי יסוד בהיסטוריה הפוליטית של ישראל. בחינה אמריקאית בהיקף של כ-40 שאלות שעניינה הכרה בסיסית בלבד של המושגים. הבחינה תתקיים בחופשה שבין הסמסטרים. רשימת המושגים נמצאת באתר המחלקה למדעי המדינה.
בחינה מסכמת – 70%: בחינה של שאלות סגורות (אמריקאית) בסיום הקורס.
בהצלחה
- תאריך עדכון אחרון: 20/07/2017