קיץ תש"פ - מועדי ישראל - משבועות ועד חגי תשרי

מרצה: 
תואר: 
שנה: 

בס"ד, קיץ, תש"פ

 

שם הקורס: מועדי ישראל - משבועות ועד חגי תשרי

שם הקורס באנגלית:

- From Shavuot to the holidays of Tishrei   Jewish Holidays and their meaning

תוכניות: משא"ן (02-0473-56)

המרצה: ד"ר בעז שפיגל

 

סוג הקורס: שיעור (הרצאות)

שנת לימודים: תש"פ (2020)

סמסטר: קורס קיץ

היקף שעות: 4 ש"ס - 2 ש"ש

 

א. מטרות הקורס

עולמה של היהדות נרחב ומגוון ומתפרש על נושאים שונים. קורס זה מתמקד בקבוצת נושאים מסוימת מן המכלול הרב, והם נושאים הקשורים לשבת ומועדי ישראל.

    סביב אופיים של הזמנים המקודשים ומנהגיהם, מספק קורס זה מידע רב הן הלכתי והן הגותי, ואגב כך גם פותח צוהר, חלקי כמובן, לעולמם של חז"ל ולדרכי חשיבתם.

    במסגרת לימוד הלכות ומנהגים הקשורים בשבת ובמועדי ישראל, מפגיש הקורס את הלומד עם מגוון של נושאים מעולם ההלכה והמנהג, תוך עמידה על מקורם, השתלשלותם והתפתחותם.

    הקורס מלווה בעיון במקורות תלמודיים ובספרי הלכה עיקריים. בכך הוא נותן תמונה חדה יותר של התפתחות ההלכה, וגם מחדד את ההיכרות עם הספרות ההלכתית הבסיסית של עמנו.

 

***

ב. תוכן הקורס

1. על הנושאים בכללות:

הקורס פותח בסקירה תשתיתית על ישראל והתורה בהקשר חג הפסח וחג השבועות. לאחר מכן, יעסוק הקורס בארבעת הצומות ובחגי תשרי בהתאם לחלותם בתקופת השנה של הקורס, וכן יעסוק הקורס בלקט נבחר של ענייני השבת ומנהגיה.

 

2. מהלך השיעורים:

ההוראה היא פרונטאלית, מעודדת שיח ודיאלוג, נעזרת בעיקר, אבל לא רק, בטקסטים שנמצאים לפני המשתתפים.

 

3. תוכנית הוראה מפורטת לכל השיעורים:

לפי תוכנית של 26 שיעורים:

הערת הבהרה: סדר השיעורים כאן הוא לא בהכרח סדר העברתם בפועל בכל קורס, לעתים נקטעים שיעורי המבוא בסדרת שיעורים על ארבעת הצומות, ולעיתים חלק מהשיעורים על ענייני השבת מועברים לפני השיעורים על ימים נוראים.

 

שיעור מס' 2-1.

נושא: ממצרים לסיני (מפסח לשבועות)

(על יציאת מצרים, קריעת ים סוף, מעמד הר סיני, השהייה במדבר, המן, כתיבת ספר התורה, שמונה פסוקים אחרונים. על המשמעות של תורה מן השמים. על ספר התורה – תכניו, חלוקתו, הקריאה בתורה).

מקורות: גיטין ס ע"א (כתיבת התורה, מגילה או חתומה); בבא בתרא טו ע"א (שמונה פסוקים אחרונים שבתורה); על ריבוי סגנונות ועל סתירות בתורה - בראשית א, כז (זכר ונקבה בראם) לעומת בראשית ב, יט-כב; שמות יב, טו (שבעת ימים מצות תאכלו) לעומת שמות יב, יח (בערב תאכלו מצות). בראשית רבה, ח, ח (והרוצה לטעות יטעה). על הקריאה בתורה - רמב"ם, הל' תפילה, פרקים י"ב-י"ג; שו"ע, או"ח, סי' קלד-קמט.

מאמרים: ר"י גבאי, 'תורה מסיני', בתוך: מסילות אל האמונה, א, ירושלים, תשנ"ח, עמ' 126-61; ז' פלק, '"תורה מן השמים" ומדע המקרא המודרני', בית מקרא, 38, ב (תשנ"ג), עמ' 114-105; רי"ד גילת, 'הדרשה וקריאת התורה בבית הכנסת בשבת', פרקים בהשתלשלות ההלכה, רמת גן, תשנ"ב, עמ' 362-350.

ספרים: י"מ גרינץ, מבואי מקרא, ת"א, תשל"ב; י' רוט-רותם ונ' שרביט, פרקים במבוא למקרא, ת"א, תש"ן; ר"נ צולמן, הגות והשקפה ביהדות, פ"ת, תשמ"ח; י' איזנברג וע' דומוביץ, תורה מסיני, ירושלים, תשנ"ה; רמ"ש סוקולובסקי, נבואה והשגחה, ב"ב, תשס"ג; א' קורמן, התורה וכתבה, ת"א, תשס"ג; ח' שימל, תורת חז"ל תורה מן השמים, ירושלים, תשס"ו.

 

שיעור מס' 4-3.

נושא: תורה שבכתב ותורה שבעל פה

(תורה שבכתב ותורה שבעל פה, חלקי תורה שבע"פ: אלוקים וחכמים, הדגמות והבהרות - על החלקים הללו ועל ההבדלים בין החלקים).

מקורות: ויקרא כו, מו ("והתורות"); דברים יז, ח-י ("ובאת את הכהנים הלוים ואל השופט"); משנה אבות, פ"א מ"א; ספרא בחוקותי, סוף פרק ח; ירושלמי פאה, פ"ב ה"ו (ריב"ל), שמות רבה, מז, יב; מגילה ב ע"ב ("שאין נביא רשאי לחדש"); בבא בתרא יד ע"ב-טו ע"א ("משה כתב ספרו"); הקדמת הרמב"ם ל"משנה תורה"; הקדמת הרמב"ם למשנה; רמב"ם, הל' ממרים, פ"א ה"א-ה"ד.

    הדגמה לדברי אלוקים שבתורה שעליהם הוסיפו חכמים פירושים, תקנות ומנהגים: ברכת המזון - עפ"י בבלי ברכות מח ע"ב; שו"ע, או"ח, סי' קפב-רא, ובעיקר סי' קפד-קפה (מי שאינו יודע אם בירך, עד מתי אפשר לברך, בקול רם, ומתוך הספר).

מאמרים: א' רוזנטל, 'תורה שעל פה ותורה מסיני – הלכה ומעשה', מחקרי תלמוד, ב, ירושלים, תשנ"ג, עמ' 489-448.

ספרות מחקר: רש"ז הבלין, מסורת התורה שבעל-פה - יסודותיה, עקרונותיה והגדרותיה, הוצאת מכללת אורות ישראל, ירושלים, תשע"ב.

 

***

מועדים

שיעור מס' 6-5.

נושא: ארבעת הצומות – אירועים ואישים

(על חורבן בית ראשון וחורבן בית שני - האירועים, השמות והתאריכים - הרחבות ודגשים).

מקורות: זכריה ח, יט (ארבעת הצומות); מלכים ב, כה (חורבן בית ראשון); ירמיהו פרק נב (חורבן בית ראשון); שם, פרק לט, א-יד (החורבן וצדקיהו); פרק מ, יג-טז; פרק מא (גדליה); ראש השנה יח ע"ב; תענית כט ע"א; יוסף בן מתתיהו, מלחמת היהודים, מהד' ש' חגי, ירושלים, תשנ"ג; משנה תענית, פ"ד מ"ו (חורבן בית שני); גיטין נו ע"א-ע"ב (עשירי ירושלים, ריב"ז ואספסיאנוס).

ספרים: ההיסטוריה של עם ישראל, כרך יא, יהודה ורומא, מרידות היהודים, (בעריכת א' רפפורט), ירושלים, תשמ"ג; ההיסטוריה של ארץ ישראל, כרך ד', שלטון רומי (בעריכת מ' שטרן), ירושלים, 1984; יהודה ורומא, כרך ג, האוניברסיטה הפתוחה, ת"א, תשנ"ח; א' רפפורט, יוחנן מגוש חלב, ירושלים, תשס"ז.

שיעור מס' 7.

נושא: ארבעת הצומות – הלכות ומנהגים

(על דיני הצומות, ההבדלים בין תשעה באב לשלושת הצומות האחרים, ההבדלים בין תשעה באב ליום הכיפורים; על ימי בין המצרים ועל דיני תשעה באב ומנהגיו. הקדיש – טיבו ועניינו).

מקורות: רמב"ם, הל' תעניות, פ"ה ה"א-ה"ד; שם, הי"ט. ר"י קארו, שלחן ערוך, או"ח, סי' תקמט-תקנד; נוסחי ארבעת הקדישים – מתוך סידורי התפילות.

מאמרים: ר"ח קרלינסקי, 'ארבעה צומות החורבן לאור ההלכה בזמננו', אור המזרח, טז (תשכ"ז), עמ' 191-184; ר"ש נגר, 'מנהגי אבילות בימי "בין המצרים"', מסורה ליוסף, ה (תשס"ח), עמ' 174-159; ר"י זולדן, 'תקנת הצומות וביטולם', מלכות יהודה וישראל, תשס"ב, עמ' 443-436.

ספרים: י' תבורי, 'תעניות', בתוך: מועדי ישראל בתקופת המשנה והתלמוד, ירושלים, תש"ס, עמ' 415-391; ר"ד אסף, הקדיש – מקורו, משמעותו ודיניו, חיפה, תשנ"ט; ר"א לוין, כל בו ליארצייט, טורונטו, תשס"ו.

 

 

שיעור מס' 8.

נושא: ארבעת הצומות – הגות

(על התמודדות עם סבל ואסונות, על גורמים טבעיים וגורמים רוחניים, על מעורבות ה' ושיקוליה, על הסיבות לחורבן ועל מטרת הצומות).

מקורות: ברכות ה ע"א (יפשפש במעשיו); שם ה ע"ב (רב הונא); חולין ז ע"ב (נקיפת אצבע); דברים לב, ד; תהלים צב, טז; שם, קמה, יז (צדיקות ה'); יומא ט ע"ב (סיבות החורבן).

מאמרים: מ' בר, 'חורבן בית שני בהגות היהודית הקדומה', בתוך: היהודים בעולם ההלניסטי והרומי, ירושלים, תשנ"ו, עמ' 451-437; רמ"צ גרוזמן, 'תעניות, מטרת הצום, הסתר פנים', מתוך: על המועדים, ירושלים, תשנ"ד, עמ' 292-277; ש' טל, 'הסיבות והגורמים לתופעת האנטישמיות', בתוך: עץ אבות (קידוש השם בשואה בהגות בהלכה ובאגדה), ירושלים, תשנ"ג, עמ' 144-93.

ספרים: א' אדרת, מחורבן לתקומה: דרך יבנה בשיקום האומה, ירושלים, תשנ"ח; רי"י הכהן בייפוס, ילקוט לקח טוב, פרקי אמונה ונחמה, ירושלים, תשנ"ג; ר"ע טאובר, פרקי מחשבה, ירושלים, תשס"ד; צ' וינברגר וב' חפץ, השנאה והחנם, ירושלים, תשס"ה.

 

 

שיעור מס' 10-9.

נושא: ראש השנה - משמעויותיו ומנהגיו

(על יום הדין ועל מה דנים. תשובה, תפילה וצדקה, על התקיעה בשופר – הקולות ועניינם. מנהגי ראש השנה – תשליך ומאכלי החג).

מקורות: (א) על משמעות ראש השנה - הולדת האנושות, המלכת ה', יום הדין - ויקרא רבה, פרשה כט, א. (ב) את מי דנים ועל מה דנים - משנה, ראש השנה פ"א מ"ב (כבני מרון); בבלי ראש השנה שם יח ע"א; שם טז ע"א; שם לב ע"ב (ספרי חיים); תפילת 'ונתנה תוקף'. (ג) לפי מה דנים - רה"ש טז ע"ב ("באשר הוא  שם"). על תשובה, תפילה וצדקה - הרחבות ודגשים. על המעשה ברב הונא בריה דרב יהושע - "מעביר על מידותיו" (רה"ש יז ע"א). על השופר וטעמיו. על מאכלי רה"ש - כריתות ו ע"א; הוריות יב ע"א.

מאמרים: ר"י מירסקי, מעשה איש ופקודתו, מתוך: הגיוני הלכה, ירושלים, תשמ"ט, עמ' 164-160; הנ"ל, הדין בראש השנה, הגיוני הלכה, עמ' 171-165; ר"א כי טוב, תקיעת שופר ותפילות ראש השנה, ספר התודעה, מהד' ירושלים, תשנ"ו, כרך א, עמ' לז-מט; ר"צ סלושץ, 'סימנא מילתא היא', שמעתין, 76-75 (תשמ"ד), עמ' 44-32.

ספרים: א' בזק, עורך, בראש השנה ייכתבון, קובץ מאמרים על ראש השנה, אלון שבות, תשס"ג.

 

 

 

שיעור מס' 11.

נושא: ספרי חיים וספרי מתים - הכיצד אפשר לעזור לאלו שנפטרו?

(על דין המתים. עיון במקורות תלמודיים בעניין ההשפעה על הזולת ומשקלה. על התשובה וטיבה, והיבטים מחודשים על הימים הנוראים ועל דין המתים).

מקורות: מנשה - מלכים ב, כא (מנשה החוטא והמחטיא); דברי הימים ב, לג (מנשה שעשה תשובה); ירושלמי סנהדרין, פ"י ה"ב (תשובת מנשה); בבא בתרא טו רע"א (ירמיהו ועזרא); ברכות כח ע"ב (סיפור פטירת ריב"ז). [הרחבות על הדין ברה"ש ויוהכ"פ והתשובה]: משנת ראש השנה, פ"א מ"ב; תפילת "ונתנה תוקף"; תשובה וגדריה; על הוידוי; על כוחה של קבלה: בבא מציעא פד ע"א (ר"י ור"ל).

    רה"ש לב ע"ב (ספרי חיים ומתים); הפיוט 'היום הרת עולם'; תפילת זכרונות. בראשית יח, יז-יט (אברהם ומעלתו); סנהדרין צט ע"ב (המעשה את חבירו לדבר מצוה). בבא בתרא ט ע"א ("גדול המעשה"). ירושלמי תענית, פ"ב ה"ח ("ענני ה' ענני"). הרחבות: רה"ש יא ע"א (הפקידה); רה"ש יח ע"א (כבני מרון).

מאמרים: י' גוטמן, 'מנשה – הרע מכל מלכי יהודה?', תשורה לשמואל, ירושלים, תשס"א, עמ' 66-49; מ' גבעתי, 'רבן יוחנן בן זכאי כמחנך', אגרת לחנוך, 52-51 (תשל"ז), עמ' 51-42.

 

 

שיעור מס' 13-12.

נושא: יום הכיפורים - הוידוי, הכפרה ומנהגי היום

(על עשרת ימי תשובה, שבת תשובה, על גדרי התשובה והוידוי, על מהותו של היום - הכפרה ודרכי הכפרה. על חמשת ענויי היום, על מנהגי יום הכיפורים - בגדי לבן, יונה, נעילה).

מקורות: רמב"ם, הל' תשובה, פ"ב, ה"א-ה"ב; בבא מציעא פד ע"א (ריש לקיש); חגיגה טו ע"א-טו ע"ב (אלישע בן אבויה); עבודה זרה יז ע"א (יש קונה עולמו בשעה אחת); משנה, יומא פ"ח מ"א-מ"ט; הוידוי - 'אשמנו', 'על חטא' – מתוך המחזורים.

מאמרים: ר"א כי טוב, 'עשרת ימי תשובה וערב יום הכיפורים', ספר התודעה, ירושלים, תשנ"ו, כרך א, עמ' סה-פד; ר"מ רייס, 'תשובה, תפילה וצדקה', קריאי מועד, ירושלים, תשנ"ה, עמ' 61-53; י' תבורי, מצוות היום, תפילות היום, מתוך: מועדי ישראל בתקופת המשנה והתלמוד, ירושלים, תשנ"ה, עמ' 293-259.

 

 

שיעור מס' 14.

נושא: סוכות - הסוכה והשמחה

(על מצות הסוכה, פרטיה ודיניה; על השמחה בסוכות, על ניסוך המים והתפילה על המים; על ארבעת המינים)

מקורות: סוכה יא ע"ב; טור או"ח, סי' תרכ"ה; תענית ט ע"א (שלוש מתנות); משנה, סוכה פרקים א-ב; פרק ה; ויקרא רבה, פרשה ל; ספר החינוך, מצוה שכד. רי"י שלינקה, 'חג הסוכות זמן שמחתנו', מועדי ישראל בהלכה ובאגדה, ח"א, ת"א, תשנ"ט, עמ' קעה-רכד.

מאמרים: ש' מן ההר וי' איזנברג, 'חג הסוכות', בתוך: מועדים, ירושלים, תשנ"ט, עמ' 102-85; י' גרטנר, 'הנענועים כחלק ממצות ארבעת המינים', מתוך: מפרות האילן, עמ' 363-361; יו"ט לוינסקי, 'האושפיזין', ספר המועדים, ת"א, תשי"א, כרך ד, עמ' 156-154; ב' לנדוי, 'הושענא רבה', מחניים עד, (תשכ"ג), עמ' 34-30; מ' הכהן, 'שמחת תורה', שם, עמ' 47-46.

 

***

שבת

שיעור מס' 15.

נושא: ההכנות לשבת

(ההכנות לשבת, מחלוקת הלל ושמאי, ההלכה לאור מקורות תלמודיים ומדרשיים).

מקורות: בבלי ביצה טז ע"א; מכילתא יתרו, מסכתא דבחודש, פרשה ז, מהד' רבין-הורוביץ, עמ' 229; שבת קיט ע"א (בעה"ב בלודקיא); שבת קיז ע"ב (רב חסדא); בבא קמא לב ע"א-רע"ב; ר"ש הלוי אלקבץ, מזמור 'לכה דודי'; ר"י מוינה, אור זרוע, הל' ערב שבת, סי' י"ח, ג; רמ"א, דרכי משה, או"ח, סי' ר"נ; רי"ו כ"ץ, פרישה, או"ח, רמ"ב, אות יד.

מאמרים: רי"ד גילת, 'לקראת שבת', מתוך: פרקים בהשתלשלות ההלכה, רמת גן, תשנ"ב, עמ' 325-301.

 

 

שיעור מס' 16.

נושא: יוסף מוקיר שבי

(מספר הסעודות; טעמם; זמנם; סעודת מלווה מלכה. לחם משנה; טעמו וכיסויו).

מקורות: בבלי שבת קיט ע"א (הסיפור); ר"י חיים, בן יהוידע, שבת שם; ביצה טז ע"א; ויקרא רבה, פרשה ל, א (הכל נגזר בתשרי); זוהר פקודי, מהד' ר"ר מרגליות, דף רנה ע"א (כפלי כפלים); פסיקתא רבתי, מהד' רמא"ש, תוספתא, פיסקא מו; רבנו ניסים גאון, חיבור יפה מהישועה, מהד' ח"ז הירשברג, ירושלים, תשי"ד, עמ' כא-כב; רמב"ם, הל' שבת, פרק ל, ה"ז.

מאמרים: ב' שפיגל, 'מדוע יוסף מוקיר שבי קנה את הדג?', סיני, קלג (תשס"ד), עמ' מד-סט; מ' חלמיש, 'אכילת דגים בשבת – טעמים ופשריהם', בתוך ספרו: הקבלה – בתפילה, בהלכה ובמנהג, ר"ג, תשס"ב, עמ' 586-486.

 

 

שיעור מס' 17.

נושא: נרות שבת – טעמים והשלכות

(על קדמות נר השבת, על טעמיו – כבוד, עונג ושלום בית, וההבדלים ההלכתיים ביניהם)

מקורות: בראשית רבה, פרשה ס, טז; מדרש לקח טוב, שמות לה, ג; משנה שבת, פרק שני, במה מדליקין; רמב"ם, הל' שבת, פרק ל, ה"א-ה"ח; פרק ה, ה"א-ה"ג (כבוד שבת ועונג שבת - לקט דוגמאות: רחיצה, ביגוד, סידור הבית ועוד); בבלי שבת כה ע"ב (שלום בית).

מאמרים: רי"ד גילת, 'ליל התקדש שבת', מתוך: פרקים בהשתלשלות ההלכה, רמת גן, תשנ"ב, עמ' 349-326; ר"י מירסקי, 'מצות הדלקת נר שבת', בתוך ספרו: הגיוני הלכה, ח"א, ירושלים, תש"ן, עמ' 20-7; יש"ש שפיגל, 'הלבוש וה"קיטל" בשבת ובמועדים נוספים', בתוך: והנה רבקה יוצאת, עיונים במדעי היהדות לכבוד רבקה דגן, ירושלים, תשע"ז, עמ' 240-235.

ספרים: רמ"ג רשובסקי ור"צ שינובר, ספר השבת, הוצאת מופת, נחלים, תשנ"ו, שער ד', עמ' 144-100; רא"ח עדס, זכור ושמור, על הלכות נר שבת ולחם משנה, ירושלים, תשע"ב.

 

 

שיעור מס' 19-18.

נושא: זמנים בהלכה – וזמני כניסת שבת ויציאתה

(זמני יום ולילה ביהדות, בין השמשות ועניינו, זמני כניסת שבת וחג וזמני הדלקת נרות, זמני צאת בשבת וחג)

מקורות: בבלי שבת, לד ע"ב-לה ע"ב; משנה מגילה, פ"ב מ"ד; ירושלמי ברכות, פ"א ה"א; ברכות כו ע"ב; ר"י קארו, שלחן ערוך, או"ח, סי' רלב-רלג; א' בן יהודה, מילון הלשון העברית, כרך ט"ו, ערך שמש, עמ' 7292.

ספרים: רח"פ בניש, הזמנים בהלכה, ב' חלקים, ב"ב, תשנ"ו; רי"ל לוי, זמנים כהלכה לבית ולנוסע, ירושלים, תש"ס.

 

 

שיעור מס' 21-20.

נושא: נרות שבת – מספרי הנרות וטקס ההדלקה

מקורות: שבת לג ע"ב (רשב"י ובנו, מספרי הנרות); "על שלוש עבירות - "ובהדלקת הנר"): שבת כג ע"ב; תוספות, ד"ה חובה, שבת כה ע"ב; בראשית רבה, פרשה יא, ב; שבת קיט ע"א; תורה שלימה, בראשית כד, סז; ר"י קארו, שלחן ערוך, או"ח, סי' רסג (דיני ההדלקה).

מאמרים: רי"ד גילת, 'ליל התקדש שבת', מתוך: פרקים בהשתלשלות ההלכה, רמת גן, תשנ"ב, עמ' 349-326.

ספרים: רמ"ג רשובסקי ור"צ שינובר, ספר השבת, הוצאת מופת, נחלים, תשנ"ו, שער ד', עמ' 144-100; חִנָּה של חַנָּה (קיצור הלכות), ירושלים, תשס"ו; ר"נ שרון, אור הנר (מצות הדלקת נרות שבת קודש), ירושלים, תשס"ח.

 

 

שיעור מס' 22.

נושא: סעודות השבת ולחם משנה

(מספר הסעודות; טעמם; זמנם; סעודת מלווה מלכה. לחם משנה; טעמו וכיסויו).

מקורות: בבלי שבת קיז ע"ב ("כמה סעודות"); רמב"ם, הל' שבת, פ"ל ה"ט; טור, או"ח, סי' רעא; בבלי שבת, קיט ע"ב ("יסדר אדם שולחנו במוצ"ש); שו"ע, או"ח, סי' ש; שבת ל ע"א-ע"ב (סעודת דוד המלך).

מאמרים: רמ"ג רשובסקי ור"צ שינובר, 'שלוש סעודות, לחם משנה', בתוך: ספר השבת, הוצאת מופת, נחלים, תשנ"ו, עמ' 202-184. ר"י גרטנר, 'סעודה שלישית - היבטים הלכתיים והיסטוריים', סידרא, ו (תש"ן), עמ' 24-5; נ' טוקר, 'זמירות השבת', תחומין, יד (תשנ"ד), עמ' 395-384.

ספרים: רי"י נויבירט, שמירת שבת כהלכתה, חלק ב, ירושלים, תשמ"ט, עמ' קצב-רב (דיני לחם משנה); ר"י שטריקר, במעלות השבת, אופקים, תש"ס, חלק א, עמ' שצז-תמב (על עונג שבת וסעודות השבת); ר"א אלחרר, ברכת אליהו, חידושים בהלכה ובאגדה בעניני סעודת מלוה מלכה, ירושלים, תשס"ה.

 

 

שיעור מס' 24-23.

נושא: ברכות - שלושת הסוגים.

(שלושת סוגי הברכות: ברכות הנהנין, ברכות שבח והודיה, ברכות המצוות. על הגייה וכתיבה של שמות ה' ועל אמירת אמן).

מקורות: לקט ברכות מסידור התפילה. ברכות מז ע"א (סוגי אמן); רש"י; ר' נתן ב"ר יחיאל מרומי, ערוך השלם, מהד' קאהוט, ח"א, ניו יורק, תשט"ו, ערך אמן, עמ' 121; שבת קיט ע"ב ("העונה אמן יהא שמיה רבא", "העונה אמן בכל כוחו"). 

מאמרים: ש' שרביט, 'מסורות כתיבתם והגייתם של שמות הא-ל במרוצת הדורות', לשוננו, ע (תשס"ח), עמ' 614-599.

ספרים: ר"י שוורץ, מילי דברכות, ירושלים, תשמ"ז; ר"מ פרץ, אוצר הברכות (ברכות הריח והראיה), ירושלים, תשס"א; רי"ח כהן, אנציקלופדיה לברכות הנהנין, ירושלים, תשס"ג; ר"ר מרגליות, מקור הברכה, באר שבע, תשס"ד; ר"א מלמד, פניני הלכה – ברכות, הר ברכה, תשס"ט; ר"ח נבון, ברכי נפשי - הלכות ברכות הנהנין מהסוגיות אל ההלכה, ת"א, 2015.

    על אמירת אמן - בעילום שם המחבר, כתר מלוכה, ב"ב, תש"ס (בעניין עניית אמן -  הלכות עובדות והנהגות); ר"א קסלר, נוטרי אמן, ב' חלקים, ב"ב, תשס"ד.

 

 

שיעור מס' 25.

נושא: ברכות הקידוש והיין בליל שבת

(על ברכת הקידוש; על היין; קדימה בברכות; תוספות לנוסח הקידוש; נשים וחיובן במצוות, "סברי מרנן ורבנן", קידושא רבה; על הקידוש בחג).

מקורות: משנה, ברכות פ"ח מ"א; רמב"ם, הל' שבת, פכ"ט ה"א-הכ"ג; נוסחי הקידושים מן הסידורים.

ספרים: רי"י נויבירט, שמירת שבת כהלכתה, חלק ב, ירושלים, תשמ"ט, עמ' צ-קצא; ר"א הלוי, קידוש כהלכתו, ב"ב, תשמ"ט; ספר הקידוש, לשבתות ולחגי ישראל, משרד הביטחון, 1999.

 

 

שיעור מס' 26.

נושא: כוס של ברכה – הלכות ומנהגים

(על אמירת 'סברי', על נשים במצוות ובמצוות הקידוש. על עניינים הקשורים בכוס של ברכה – ובכלל זה כוס הקידוש).

מקורות: משנה, קידושין פ"א מ"ז; משנה, ברכות פ"ג מ"ג; בבלי ברכות כ ע"ב, ברכות נא ע"א-ע"ב. רמ"ג רשובסקי ור"צ שינובר, 'כוס הקידוש', 'יין לקידוש', ספר השבת, הוצאת מופת, נחלים, תשנ"ו, עמ' 167-151.

ספרים: רי"י פוקס, הליכות בת ישראל, ירושלים, תשד"ם; רי"י נויבירט, שמירת שבת כהלכתה, חלק ב, ירושלים, תשמ"ט, עמ' צ-קצא; ר"א הלוי, קידוש כהלכתו, ב"ב, תשמ"ט.

 

*** ***

***

 

ג. חובות הקורס

1.  אין דרישות קדם.

2. מטלות חובה: נוכחות במהלך הקורס, ומבחן אחד בסיומו - בהתאם להבהרות המפורטות להלן:

 

הבהרות - לגבי חובות הקורס

[1] לגבי הנוכחות

[א] שיעור בקורס הזה הוא מפגש פרונטאלי הנמשך שעה וחצי. ללא נוכחות ראויה ותקינה בשיעורים בקורס הזה, אין זכאות לעשיית המבחן בסיומו.

[ב] מותר להעדר עד שלושה שיעורים בלבד במהלך הקורס כולו - ללא הצדקה. אולם, מי שנעדר מעבר לכך, עליו מוטלת החובה לאשר או להצדיק זאת באופן המניח את הדעת - בפני המרצה, בכיתה, ולאחר השיעור.

[ג] היעדרות מעבר לשלושה שיעורים בקורס, ללא אישור או הצדקה, תחשב לנוכחות לא תקינה בקורס הזה.

 

2] לגבי המבחן

[א] עבודה - אין אפשרות לאשר עבודה במקום בחינה, והדרך היחידה למתן ציון בקורס הזה היא על ידי בחינה!

-- לכן: (1) מי שנכשל במבחן לא תאושר לו עבודה, וזאת גם מפני שעבודה היא מטלה גדולה, מורכבת וקשה הרבה יותר ממבחן. (2) לא תינתן שום עבודה או מטלה כדי "להשלים נקודות" למי שלא קיבל ציון עובר, כשם שלא תינתן שום עבודה או מטלה כדי "להוסיף נקודות" למי שקיבל ציון עובר.

[ב] המבחן - השאלות במבחן הן בסגנון "אמריקאי", ולקראת סוף הקורס, ניתן בכיתה תדריך יסודי ומפורט על המבחן - אופיו וטיבו, סוגי השאלות שבו, ושיטת הניקוד שלו.

[ג] הניקוד - שיטת הניקוד במבחן היא אחידה לכל הסטודנטים שבקורס. כלומר, אין כל הבדל בשיטת הניקוד בין סטודנט צעיר לבין מבוגר, בין בעל רקע לבין מחוסר רקע, בין הלומד לתואר ראשון לבין הלומד לתואר שני או שלישי. כמו כן, אין כל הבדל בין מי שעבורו זה הקורס הראשון לתואר לבין מי שעבורו זה הקורס האחרון לתואר!

    זאת ועוד, למתקשים בשפה העברית, ו/או למתקשים בלימוד החומר של הקורס ובשאלון המבחן, יהיו הסיבות לכך אשר יהיו - אין תוספת מיוחדת של נקודות!

[ד] מתן הציונים - בדרך כלל, ציוני המבחן (בכל מועדיו) ניתנים על ידי המרצה עד שבועיים מיום המבחן.

 

*** ***

***

ד. ביבליוגרפיה

1. חוברת הלימוד של הקורס.

 

2. המאמרים והספרים שמפורטים בצמוד לנושאים (לעיל בסעיף ב).

 

3. ספרות עזר ומחקר נוספת (קריאת רשות):

ר"י גרינברג, הדרך היהודית, החיים וההיסטוריה במעגל החגים, ירושלים, תשע"א.

הר' שמואל אבידור הכהן, לקראת שבת, ת"א, תשל"ז.

דבורה והרב מנחם הכהן, עורכים, חגים ומועדים, ה' חלקים, הוצאת כתר,  ירושלים, 1978-1979.

רי"ש זווין, המועדים בהלכה, ב' חלקים, מהד' מחודשת, ירושלים, תשמ"ג.

ר"צ כהן, מבנה לוח השנה, ב"ב, תשע"ד.

ר"א כי טוב, ספר התודעה, ג' כרכים, ירושלים, תשנ"ו.

R. Nathan Laufer, RENDEZVOUS with GOD, Revealing the Meaning of the Jewish Holidays and Their Mysterious Rituals, Maggid, Jerusalem, 2016.

יובל לוי, כעץ שתול על מים, מדרש חסידי על מועדי השנה, ירושלים, 2016.

י"ל ברוך וי"ט לוינסקי, ספר המועדים, ח' חלקים, ת"א, תש"ז-תשי"ז.

ר"י מדן, עורך, באר מרים - סדרה לחגים, ח' חלקים, ידיעות ספרים וישיבת הר עציון, אלון שבות, 2017-2011.

הרב ש' מן ההר ויהודה איזנברג, מועדים, מהד' מחודשת, ירושלים, תשנ"ט.

ר"נ נויבירט, לגעת בזמן, החגים כחוויה בעולם המדרש, ת"א, 2016.

י' נכט, ז' אפשטיין, י"ל ברוך, ספר השבת (בעריכת י"ל ברוך), ת"א, תשי"ב.

Rabbi Jonathan Sacks, Ceremony and Celebration, Introduction to the Holidays, Maggid Books, Jerusalem, 2017.

R. Sholom Smith, Rav Pam on the Festivals, Brooklyn, 2011.

י' רפל, קבלת שבת - שרים, מספרים ומשוחחים סביב שולחן השבת, הוצאת כנרת-זמורה-ביתן, אור יהודה, תשע"א.

רי"מ שטרן, מועדי השנה, ירושלים, תשנ"ו.

ר"ד שפרבר, מנהגי ישראל: מקורות ותולדות, ח' חלקים, ירושלים, תשמ"ט-תשס"ז.

י' תבורי, מועדי ישראל בתקופת המשנה והתלמוד, ירושלים, תשנ"ה.

 

 

4. חומר מחייב למבחנים:

1. הטקסטים הנלמדים מחוברת הלימוד של הקורס.

2. השיעורים בכיתת הלימוד.

3. חומר קריאה: 

1]. תפילות השבת ושבתות מיוחדות, מתוך: חגים ומועדים - שבת ראש חודש, דבורה והרב מנחם הכהן, עורכים, ירושלים, 1979, עמ' 33-30.

2] הרב ש' מן ההר ויהודה איזנברג, יום טוב, מתוך: מועדים, מהד' מחודשת, ירושלים, תשנ"ט, [להלן: מועדים], עמ' 20-16, 31-26.

3] יום טוב לוינסקי, האושפיזין, מתוך: ספר המועדים, ת"א, תשי"א, כרך ד, עמ' 156-154.

4] בצלאל לנדוי, הושענא רבה, מתוך: מחניים עד, (תשכ"ג), עמ' 34-30; מנחם הכהן, שמחת תורה, שם, עמ' 47-46.

 

 

***

 

 

ה. דרכי התקשרות עם המרצה:

מייל: boaz.shpigel@biu.ac.il