סמינריון - פסיכולוגיה וסוציולוגיה של הזיכרון הקולקטיבי בישראל

תואר: 
שנה: 

תאריך עדכון: 17.8.2020

 

שם הקורס:

פסיכולוגיה וסוציולוגיה של הזיכרון הקולקטיבי בישראל

שם המרצה: ד"ר רוני קמפינסקי

סוג הקורס: סמינר

שנת לימודים:           תשפ"א           סמסטר:  שנתי           היקף שעות:  2

 

 

 

א. מטרת הקורס:

הכרת תחום הזיכרון הקולקטיבי כענף אקדמי מתפתח, תוך שימוש בכלים מחקריים בתחומי הסוציולוגיה והפסיכולוגיה החברתית.

תוצרי למידה:

1. יכולת בחירת נושא מחקר ייחודי ומקורי.

2. ניסוח שאלות מחקר רלוונטיות, תוך הצגת מסגרת מתודולוגית ראויה ומקצועית.

3. כתיבת עבודה סמינריונית בתחום הנידון לאחר תיאום עם המרצה.

 

 

ב. תוכן הקורס:

סוגיית הזיכרון הקולקטיבי צפה על פני השטח חדשות לבקרים, ומעלה תהיות ותובנות מעניינות בקשר ליכולת של החברה ליצור זיכרון מאחד, לצד בניית זיכרון ייחודי לכל מגזר בחברה. בקורס הנוכחי נבחן את הגישות והתיאוריות בתחום זה, ונתמקד ביישומן על החברה הישראלית כחברה ייחודית, משוסעת ומורכבת.

 

מהלך השיעורים: הקורס יתחלק לשלושה חלקים.

חלק א – הרצאות.

חלק ב – מפגשים אישיים לצורך בחירת נושא לעבודה סמינריונית.

חלק ג – הצגת המחקרים בכתה על ידי הסטודנטים.

 

 

 

 

תכנית הוראה מפורטת לכל השיעורים:

 

מס' השיעור

נושא השיעור

1

מדע וזיכרון: התפתחות וכיווני חשיבה

2

ציונות ופוסט ציונות כמוקד ויכוח סביב הזיכרון הקולקטיבי

3

הויכוח הפוליטי סביב זהותה הדתית של המדינה

4

הויכוח האקדמי בשסע העדתי בישראל

5

ימין – שמאל: בין לאומיות לדמוגרפיה

6

רכישת עמדות כביטוי לעיצוב זיכרון

7

הכללות בחברה הישראלית כביטוי לעיצוב זיכרון

8

ביוגרפיה ואוטוביוגרפיה ככלי לעיצוב זיכרון

 

 

ג. דרישות קדם:

אין

 

ד. חובות הקורס:

1. השתתפות חובה בשיעורים.

2. הצגת פרזנטציה בכתה.

3. כתיבת עבודה סמינריונית

(לו"ז מפורט יינתן בתחילת הסמסטר)

 

ה. מרכיבי הציון הסופי:

הגשת עבודה סמינריונית – 100% מהציון הסופי

 

ו. ביבליוגרפיה (קריאת חובה מסומנת בכוכבית)

 

לנושא מס' 1

Sotiropulos, D. A. (2010). 'The Authoritarian Past and Contemporary Greek Democracy', South European Society & Politics, pp. 449-465.

*זיסר, ב' (עורך) (תשנ"ג). מדע המדינה לגווניו: אסכולות וגישות בחקר הפוליטיקה - מקראה ודיון, תל-אביב, עמ' 21-7. 

*נורה. פ' ( 1993). "בין זיכרון להיסטוריה  על הבעיה של המקום", זמנים, 45, עמ' 19-4.

קימרלינג, ב' (2005). "פוליטיקה בעולם משתנה?" בתוך: ב' קימרלינג (עורך), סוציולוגיה של הפוליטיקה, רעננה, עמ' 48-7.

 

 

לנושא מס' 2

גלבר, י' (2007). "זיכרון קולקטיבי והיסטוריה", בתוך: י' גלבר (עורך), היסטוריה, זיכרון ותעמולה - הדיסציפלינה ההיסטורית בעולם ובארץ, תל-אביב, עמ' 349-297.

לבל, א' (2008). "הפרטת הזיכרון הציבורי בקברי הנופלים", האומה, 45 , עמ' 18-11.

לבל, א, (2006). "אנטומיה של זעם ואובדן - פסיכולוגיה פוליטית של שכול: מחקר משווה בין קבוצות הורים שכולים שהפכו ליזמים ציבוריים", סוגיות חברתיות בישראל, 2 , עמ' 142-116.

*לבל, א' (2008). "מי הם אבירי הקוממיות? מחוץ להיסטוגרפיה הממלכתית: אצ"ל, לח"י והפוליטיקה של עיצוב הגבולות הלאומי 1949-1963", עיונים בשאלות של זהות ולאומיות, עם ולאומיות, ירושלים, עמ' 204-176.

נץ, ר' (2013). "היסטוריית הסכסוך הישראלי-פלסטיני: השוואה בין מקורות ישראליים שבכתב למקורות פלסטיניים שבעל פה", מגמות - רבעון למדעי ההתנהגות, 49, עמ' 27-3.

רוזנברג, ר' (2010). "הבניית זיכרון הפעולה הצבאית בג'נין בפסיקת בג"ץ", עיוני משפט, 32, עמ' 250-203.

מוסה ג' (1994). הנופלים בקרב: עיצובו מחדש של זיכרון שתי מלחמות העולם, תל-אביב, עמ' 223-200.

כץ י' (2007). לב ואבן – סיפורה של המצבה הישראלית, תל-אביב, עמ'  327-315.

 

חרמוני, ג' ולבל א' (2013). ''כיצד זוכרים דם?' – 'דה-פוליטיזציה' כפרקטיקה אנטי-הגמונית: על הפוליטיקה של הטקס האלטרנטיבי 'חלל'', בתוך: ס' מאירי, י' מונק, ע' מנדלסון-מעוז ול' שטייר (עורכת), זהויות בהתהוות בתרבות הישראלית, רעננה, עמ' 145-112. 

 

 

לנושא מס' 3

*מאוטנר מ' (2020). הליברליזם בישראל: תולדותיו, בעיותיו, עתידותיו, תל אביב: אוניברסיטת תל אביב. (הסטודנטים יופנו לעמודים ספציפיים לפי נושא עבודתם).

*שוורץ ד' כהן א' (2020). מרוממות לחרדה: הציונות הדתית בעשור הראשון של המדינה, רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, עמ' 200-133.

*דון-יחיא א' וליבמן י' (1984). "הדילמה של תרבות מסורתית במדינה מודרנית: תמורות והתפתחויות", מגמות- רבעון למדעי ההתנהגות (כ"ח, 4), ירושלים, 1984, עמ' 484-461.

Don-Yehiyah E & Liebman C (1983).  Civil Religion in Israel: Traditional Judaism and Political Culture in the  Jewish State. Berkeley and Los Angeles: University of California Press.

שוורץ ד' (2018). מאחדות לריבוי: סיפורה של התודעה הציונית הדתית, ירושלים: מוסד ביאליק.

גרינבלום דרור (2016). מגבורת הרוח לקידוש הכוח: כוח וגבורה בציונות הדתית בין תש"ח לתשכ"ז, רעננה.

*דון-יחיא אליעזר (2011). "בין לאומיות לדת – יהדות, דת ומסורת בתפיסתו של מנחם בגין, מאלטלנה עד הנה: גלגולה של תנועה - מחירות לליכוד, ירושלים: כרמל, עמ' 73-74.

 

 

לנושא מס' 4

 

*קדר נ' (2010). ממלכתיות-התפיסה האזרחית של בן-גוריון, ירושלים, יד בן-צבי, עמ' 83-71.

זיבצנר ב' (2010). ש"ס כאתגר - יצירת יהדות ישראלית חדשה, י-ם: רסלינג, עמ' 129-174.

 

לנושא מ' 5

 

גודמן, מ' (2017). מילכוד 67, הרעיונות מאחורי המחלוקת שקורעת  את ישראל, מודיעין, עמ' 123-65.

*שפירא, א' (2012). ככל עם ועם: ישראל 2000-1881, ירושלים, עמ' 33-13.

בר-און, מ' (2009). "ההיסטוריוגרפיה הישראלית של הסכסוך הישראלי-ערבי", ציון, ע"ד, עמ' 337-311.

*דון-יחיא א' (2019). בין שלום לשלמות הארץ: הציונות הדתית בהנהגת חיים משה שפירא והמאבק על ארץ ישראל 1936-1970, באר שבע: הוצאת בן גוריון.

 

 

 

 

 

לנושא מס' 6

 

שורצולד י' (2000). "עמדות", פסיכולוגיה חברתית (יחידה 4), תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 129-183.

Richard M. P (1993). The dynamics of persuasion ,Hillsdale, N.J.: Lawrence Erlbaum Associates, Publishers, pp. 299-333.

*נוימאיר מ' (1996). מפגשים עם הפסיכולוגיה (מפגש שלישי), אבן יהודה, רכס, עמ' 81-96.

 

 

לנושא מס' 7

*טור-כספא שמעוני מ' , שורצולד י' (2003). "איום נתפס ודעות קדומות בשלושה מוקדי מתח בחברה הישראלית" , מגמות: רבעון למדעי ההתנהגות , 42 (4), 2003 , עמ' 549-584.

גונט ר' (2000). "סטראוטיפים", פסיכולוגיה חברתית, תל-אביב, האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 141-200.

 

לנושא מס' 8

* שפירא א' (1993). "מסתורי הביוגרפיה", אלפיים: כתב-עת בינתחומי לעיון, הגות וספרות (8), עמ' 225-239.

*חלמיש א' (2004). "העידן הביוגרפי בהיסטוגרפיה הישראלית", קתדרה (150), עמ' 262-239.

קמפינסקי א' (2020). "זבולון המר כמנהיג פוליטי בציונות הדתית", ציונות – בין ריאליזציה למשיחיות:  היסטוריה, הגות, ריאליה, בהוצאת מכללת אפרתה, התקבל לפרסום, 2020. 

 

 

 

ז. שם הקורס באנגלית:

Psychology and sociology of collective memory in Israel

 

 

 

 

נושאים אפשריים לעבודה סמינריונית בזיכרון קולקטיבי: 

 

  • זיכרון קולקטיבי של מלחמות ישראל
  • ציונות ופוסט ציונות - הזיכרון של הקמת המדינה
  • זיכרון קולקטיבי של השסע העדתי: אפליה, ממלכתיות, כור היתוך וכו'...
  • דרכי רכישת עמדה כגורם בזיכרון קולקטיבי
  • סטראוטיפים כמכונני זיכרון
  • ימי זיכרון לאומיים
  • זיכרון קולקטיבי בחגי ישראל
  • התנ"ך כמעצב זיכרון
  • הזיכרון הקולקטיבי של יחסי דת ומדינה: סטטוס קוו, דמות השבת במדינה, מיהו יהודי וכו'... 
  • זיכרון קולקטיבי של ערביי ישראל
  • ניתוח ביוגרפיות ואוטוביורפיות
  • זיכרון קולקטיבי של סיפורים היסטוריים בחיי המדינה: השוואה בין ספרים ומחקרים

 

 

בהצלחה!