פרקים נבחרים בהיסטוריה פוליטית של ישאל

מרצה: 
תואר: 
שנה: 

                                                              תאריך עדכון: 2 בספטמבר 2020

 

שם ומספר הקורס:   9306630

פרקים נבחרים בהיסטוריה פוליטית של ישאל

שם המרצה: ד"ר דב לויטן  דוא"ל: dov.levitan@biu.ac.il

סוג הקורס: הרצאה - קורס מתוקשב

שנת לימודים: תשפ"א   סמסטר: א'  היקף שעות: 2

 אתר הקורס באינטרנט: https://lemida.biu.ac.il/course/view.php?id=48787&notifyeditingon=1          

 

א. מטרות הקורס ותוצרי למידה:

מטרת הקורס הינו להקנות ידע לגבי התהליכים הפוליטיים והמדיניים שאפיינו את התקופה של הקמת מדינת ישראל ואת השנים הראשונות למדינה.

 

 

תוצרי למידה

להכיר את הרקע  הפוליטי והמדיני של תקופת הקמת מדינת ישראל.

להבין את האתגרים בפניהם עמדו דוד בן גוריון ומנהיגי הישוב עם הקמת המדינה.

ללמוד כיצד לקשור בין אירועים פנימיים לבין אירועים מהזירה המדינית הבין-לאומית בתקופה הנדונה.

לנתח סוגיות פוליטיות ומדיניות מעצבות מראשית שנות המדינה.

 

 

ב. תוכן הקורס:

רציונל, נושאים:

הקורס עוסק באירועים מרכזים של תקופת הקמת מדינת ישראל וראשית שנות המדינה אשר השפיעו רבות על גיבוש המערכות החברתיות והפוליטיות של ישראל. הקורס ינתח חלק מהאירועים החשובים האלו שקבעו רבות לגבי עתידה של המדינה.

 

מהלך השיעורים:

 

הקורס יועבר כקורס מתוקשב (מקוון) ובמהלכו יתקיימו שלוש הרצאות פרונטליות כמפורט להלן. הקורס מחולק ל-9 יחידות לימוד (סוגיות לימוד). באתר "מודל" שמלווה את הקורס מופיעים חומרי לימוד לכל סוגיה וסוגיה אשר הוכנו באופן מיוחד לקורס זה. כמו-כן יש בכל יחידת לימוד/סוגיית לימוד חומרי לימוד רלוונטיים נוספים כגון תעודות היסטוריות, סרטונים, סרטים תיעודיים וכתבות מהעיתונות. מעבר ללימוד החומר המקוון מחויב כל הסטודנט בקריאת ביבליוגרפית חובה.

 

תכנית הוראה מפורטת לשעורים פרונטאליים

 

במסגרת הקורס יתקיימו שלושה מפגשים פרונטאליים. כל שעור יהיה בין שעה וחצי והמפגשים נועדו:

 

  1.   להבהרה ולהרחבה בנושאים הנלמדים בקורס

ב.     להעברת חומרים שלא מופיעים בצורה מפורטת ביחידות הלימוד של אתר "מודל"

ג.      להשיב על שאלות התלמידים

ד.     לסכם את הקורס וכן כהכנה למבחן המסכם

 

שעורים פרונטליים

נושא השיעור

קריאה נדרשת

 הערות

שעור פרונטלי מס' 1

שעור המבוא"

המעבר מישוב למדינה

המשברים הפוליטיים העיקריים בישראל בשני העשורים הראשונים

הסברים טכניים הקשורים לקורס ולאתר "מודל"

פרידמן, ד' (2015), עמ' 171-162; 182-202; 192-180.

שגב, ת' (2018), עמ' 459-455.

השעור יתקיים בשבוע הראשון ללימודים ועסוק הן בהיבטים טכניים והן בהעברת "מבוא" לקורס

השעור הפרונטלי  מס'2

שעור "אמצע הקורס"  

1) מינויו ופועלו של הרוזן השוודי פולקה ברנדוט כמתווך מטעם האו"ם

 

2) פרשת ילדי תימן הנעדרים:

רקע, ועדות חקירה ומקורות

 

 

 

כמו-כן יעסוק השעור בעבודה שעל הסטודנטים להגיש וכן בהעמקת נושאים שונים לפי הצורך

Ben-Dror, E' (2008), pp. 519-537;

בן-אריה, י' (1983), עמ' 74-30.

 

 

 

לויטן ד' (2019). מדוע נחקרה לראשונה פרשת 'ילדי תימן הנעדרים' רק בשנים 1968-1967?. בתוך ט' גמליאל ונ' שיפריס (עורכים), ילדים של הלב: היבטים חדשים בחקר פרשת ילדי תימן, תל-אביב: רסלינג, עמ' 473-433.

השעור יתקיים "באמצע" הקורס

השעור הפרונטלי  מס'3

שעור סיכום

סיכום הקורס והנחיות לבחינה המסכמת

              

  •  

השעור יתקיים בשבוע האחרון ללימודי הקורס וכ- 10 ימים לפני הבחינה המסכמת

 

 

 

פירוט נושאי הלימוד

 

מס' יחידת הלימוד באתר "מודל"

נושא השיעור

קריאה נדרשת

 הערות

יחידת לימוד מס' 1

המעבר מישוב למדינה

המשברים הפוליטיים העיקריים בישראל בשני העשורים הראשונים

פרידמן, ד' (2015), עמ' 171-162; 182-202; 192-180.

שגב, ת' (2018), עמ' 459-455.

שעור פרונטלי מס' 1

יחידת לימוד מס' 2

הרקע המדיני והבין-לאומי לקבלת החלטת החלוקה של האו"ם -181 מיום 29 בנובמבר 1947

מדיניות החוץ של ישראל: קובץ מסמכים חלק א', עמ' 26-2.

בר זוהר, מ' (2013), עמ' 259-252; 315-307.

 

יחידת לימוד מס' 3

ראשיתה של מלחמת העצמאות והניסיונות הבין-לאומיים למנוע את הקמת המדינה היהודית

בר זוהר, מ' (2018), עמ' 44-13; 297-288

 

 

יחידת לימוד מס' 4

הקמת צה"ל ו"משבר האלופים"

שגב, ת' (2018), עמ' 417-391

 

יחידת לימוד מס' 5

מינויו ופועלו של הרוזן השוודי פולקה ברנדוט כמתווך מטעם האו"ם

Ben-Dror, E' (2008), pp. 519-537;

בן-אריה, י' (1983), עמ' 74-30.

 

שעור פרונטלי מס' 2

יחידת לימוד מס' 6

פרשת אלטלנה וחיסול המחתרות והפלמ"ח

פרידמן, ד' (2015), עמ' 159-155

שגב, ת' (2018), עמ' 413-410.

בר זוהר, מ' (2013), עמ' 324-322

 

יחידת לימוד מס' 7

עיצוב זרועות המודיעין של ישראל

סימן-טוב, ד' (2013), עמ' 82-65

 

יחידת לימוד מס' 8

קליטתה של העלייה המונית ומשבר החינוך

דון-יחיא, א' (2008). עמ' 20-3.

דון-יחיא, א' (2008), עמ' 201-117.

Helman, A. (2014), pp. 20-46

 

יחידת לימוד מס' 9

פרשת ילדי תימן הנעדרים

לויטן ד' (2019). עמ' 473-433.

לויטן, ד' (2016), עמ' 208-188.

 

שעור פרונטלי מס' 2

 

  •  
  •  

שעור פרונטלי מס' 3

 

 

ג. דרישות קדם:

אין דרישות קדם

 

ד. חובות / דרישות / מטלות:

על הסטודנטים להגיש עבודה על-פי הנחיות שיימסרו בתחילת הקורס. הציון בעבודה הינו עובר/נכשל. רק מי שמקבל ציון עובר רשאי לגשת לבחינה המסכמת.

בקורס חלה חובת נוכחות בכל השיעורים. סטודנט שייעדר מעל שלוש הרצאות ללא סיבה מוצדקת לא יורשה לגשת לבחינה המסכמת או להגיש עבודה, ולא יקבל ציון בקורס.

 

ה. מרכיבי הציון הסופי:

הציון בבחינה המסכמת הוא הציון הסופי של הסטודנט ובתנאי שנכח במהלך הקורס כמפורט לעיל וקבל ציון עובר בעבודה שיש להגיש בקורס.

 

ו. ביבליוגרפיה:

קריאת חובה

 

  1. בר זוהר, מ' (2013). בן גוריון: האיש מאחורי האגדה. תל-אביב: ידיעות אחרונות וספרי חמד, עמ' 259-252; 315-307.
  2. בר זוהר, מ' (2018). קיצור תולדות ישראל. ראשון לציון: ידיעות אחרונות וספרי חמד, עמ' 44-13; 297-288.
  3. גולני מ' (2001). "מיפנה חיפה" – בריטניה ומלחמת האזרחים בארץ ישראל דצמבר 1947-מאי 1948, בתוך שפירא א' (עורכת) מדינה שבדרך, ירושלים: מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, עמ' 60-13.
  4. דון-יחיא, א' (2008). משבר ותמורה במדינה חדשה: חינוך, דת ופוליטיקה במאבק על העלייה הגדולה. ירושלים: יד יצחק בן-צבי, עמ' 20-3; 201-117.
  5. לויטן ד' (2019). מדוע נחקרה לראשונה פרשת 'ילדי תימן הנעדרים' רק בשנים 1968-1967?. בתוך ט' גמליאל ונ' שיפריס (עורכים), ילדים של הלב: היבטים חדשים בחקר פרשת ילדי תימן תל-אביב:רסלינג, עמ' 473-433.
  6. לויטן, ד' (2016). האם ראוי להקים ועדת חקירה חדשה לפרשת 'ילדי תימן הנעדרים'?. תימא, כתב-עת לחקר יהדות תימן ותרבותה, יד', עמ' 208-188.
  7. סימן-טוב, ד' (2013). ראשית קהילת המודיעין בישראל: מתחים, ועדות וניצנים של שינוי. עיונים בתקומת ישראל  23, עמ' 82-65.
  8. פרידמן, ד' (2015). לפני המהפכה: משפט ופוליטיקה בעידן התמימות. תל אביב: ידיעות אחרונות וספרי חמד, עמ' 159-155; 171-162; 182-202; 198-180;  230-227.
  9. קורן ד' ושפירא ב' (1997), קואליציות, הפוליטיקה הישראלית, 50 שנים – 100 אירועים, תל-אביב: הוצ' זמורה ביתן.
  10. שגב, ת' (2018). מדינה בכל מחיר: סיפור חייו של דוד בן-גוריון. בן-שמן: כתר, עמ' 413-410; 459-455.
  11. תלם, א', צבאג, ש' ונויברגר ב' (2004). (עורכים): מדיניות החוץ של ישראל: קובץ מסמכים חלק א', רעננה: האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 26-2.

 

  1.  Helman, A. (2014). Becoming Israeli: National ideals & everyday Life in the 1950s. Massachusetts: Brandeis University Press, pp. 20-46.
  2.  Ben-Dror, E' (2008). Ralph Bunche and the Establishment of Israel.  Israel Affairs Vol. 14 Issue 3, pp. 519-537.

 

 

 

 

קריאת רשות-קריאה מומלצת

 

  1. בן-אריה, י' (1983). (עורך). ההיסטוריה שך ארץ-ישראל כרך 10. ירושלים: כתר ויד יצחק בן-צבי, עמ' 74-30.
  2. בר-זוהר, מ' (2013). בן גוריון: האיש מאחורי האגדה. ירושלים: ידיעות אחרונות וספרי חמד, עמ' 252-277; 336-361.
  3. גביזון, ר' (2009). שישים שנה להחלטת כ"ט בנובמבר 1947, החלטת החלוקה והמחלוקת סביבה: מקורות ועיונים. ירושלים: מרכז מציל"ה, עמ' 76-90.
  4. גביזון, ר' (2009). שישים שנה לחוק השבות: היסטוריה, אידיאולוגיה, הצדקה. ירושלים: מרכז מציל"ה, 26-15.
  5. הכהן, ד' (1994). עולים בסערה: העלייה הגדולה וקליטתה בישראל  1953-1948. ירושלים: יד יצחק בן-צבי, עמ' 176-54.
  6. לויטן, ד' (2004). עליית יהודי תימן לישראל-הגשמת חלום או משבר חברתי? המקרה של ילדי תימן הנעדרים. בתוך א' דון-יחיא (עורך),  מסורת וחידוש: מחקרים ביהדות, ציונות ומדינת ישראל, קובץ מאמרים לזכרו של פרופ' יהושע קניאל. רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, עמ' 403-377.
  7. ליסק, מ' (2009). עיונים בהיסטוריה חברתית של ישראל. ירושלים: מוסד ביאליק, עמ' 202-157; 284-271.
  8. נאור, מ' (2018). תש"ח: 70 סיפורים ופרשות. מושב בן-שמן: מודן, עמ' 17-21; 195-191.
  9. נאור, מ' (2014). ימי התום: ישראל של שנות החמישים והשישים - לא רק נוסטלגיה. ירושלים: הספריה הציונית - ההוצאה לאור של ההסתדרות הציונית העולמית, עמ' 41-36.
  10. צמרת, צ' (1993). ימי כור ההיתוך: ועדת חקירה על חינוך ילדי העולים (1950). אוניברסיטת בן-גוריון בנגב: המרכז למורשת בן-גוריון: עמ' 48-1; 152-138.
  11. פיקאר, א' (2013): עולים במשורה: מדיניות ישראל כלפי עלייתם של יהודי צפון אפריקה, 1956-1951. אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, עמ' 104-63.
  12. צמרת, צ' (2003). ישראל בעשור הראשון. האוניברסיטה הפתוחה כרך 4 (יח' 7), עמ' 55-29.
  13. שגב, ת' (2018). מדינה בכל מחיר: סיפור חייו של דוד בן-גוריון. בן-שמן: כתר, עמ' 451-439; 478-469; 587-586.
  14.  Rekhess, E. (2014). The Arab minority in Israel: Reconsidering the "1948 paradigm". Israel Studies, 19, Special Issue: Zionism in the 21st Century, pp. 187-217.
  15.  Rudnitzky, R. (2014). The contemporary historiographical debate in Israel on government policies on Arabs in Israel during the military administration period (1948–1966). Israel Studies 19, pp. 24-47.
  16. Weitz, Y. (2011).  The reparation negotiations in Israeli politics: An introduction. In Y. Sharett (ed.), The reparations controversy: The Jewish state and German money in the shadow of the Holocaust 1951-1952. De Gruyter, pp. 1-22.

 

ז. שם הקורס באנגלית:

Dr. Dov Levitan

Selected Issues on Israel's Social and Political History