סמינריון - בחירות והצבעה בישראל

מרצה: 
תואר: 
שנה: 

תאריך עדכון : 01/09/2020

בחירות והצבעה בישראל 93136-20
Elections and Voting in Israel
מרצה: פרופ' אשר כהן

תאור הקורס:

הסמינר יתמקד במיומנויות עריכת מחקר וכתיבה מחקרית בתחום מערכות הבחירות בישראל. הסמינר יתייחס למכלול הרחב של ההיבטים הנוגעים לבחירות ולהצבעה בישראל, תוך התמקדות במערכות הבחירות בדור האחרון בכלל ובמערכות הבחירות של 2020-2019 בפרט: ההיבט ההיסטורי - שיטת הבחירות, מקורותיה ההיסטוריים ומיקומה בשיטת הממשל בישראל; דפוסי ההתארגנות המפלגתית והבחירות הפנימיות במפלגות; יציבות ותמורות בדפוסי ההצבעה לאורך שנים; הזיקה שבין השתייכות קבוצתית מוגדרת ודפוסי הצבעה (דוגמת עולי חבר המדינות, ערביי ישראל, הציונות הדתית וכיוצא באלה); הממד הכלכלי-חברתי בדפוסי ההצבעה; יציבות ותמורות בתוצאות הבחירות לאורך השנים והשפעתן על מבנה המערכת המפלגתית; הצעות לתיקון שיטת הבחירות במסגרת ההצעות לתיקון שיטת הממשל; השיח התקשורתי ותפקוד התקשורת בבחירות; סקרים והשפעותיהם; ועוד.

 

חובות / דרישות / מטלות**:

  • נוכחות חובה בשיעורים
  • כתיבת תרגיל קצר (עד 2 עמודים) שמטרתו להכיר ולאתר נתונים באתרי וועדת הבחירות המרכזית ובקבצי תוצאות הבחירות לפי ישובים וקלפיות. רכיבי התרגיל כל אחת ואחד (1) יכתבו על תוצאות הקלפי שבה הצביע/ה בשלוש מערכות הבחירות 2020-2019, (2) ישוו בין תוצאות הקלפי לתוצאות הארציות הכלליות (3) ויתייחסו להרכב הדמוגרפי המשוער של הקלפי על בסיס הניתוח. למטלה זו אומנם אין ציון משוקלל, אולם היא תנאי לקבלת ציון סופי בקורס.
  • עבודה סמינריונית שמטרתה לתרגל ולפתח את מיומנות המחקר, הניתוח והכתיבה בנוגע לתופעות הקשורות לבחירות ולהצבעה בהקשר הרחב של התופעה: משקל העבודה בציון הסופי: 100%.  בהערכת העבודה יינתן משקל משמעותי לעבודות מקוריות שתתמקדנה בבחירות 2020-2019 ושעליהן עדיין אין מחקרים שפורסמו.
  • כל הגשה של תרגיל, טיוטת המבוא או העבודה עצמה תיעשה באמצעות המייל בקובץ וורד (ולא בקובץ PDF) לכתובת: asher.cohen@biu.ac.il.

 

לוחות זמנים:

  • הגשת התרגיל הקצר על הקלפי בה הצבעתם: יום שישי, 20.11.2020, חמישה שבועות מפתיחת הלימודים.
  • בחירת נושא הסמינריון ואישורו – עד לסיום חופשת סמסטר א', יום שישי, כ"א באדר, 5.3.2021.
  • בכפוף להתפתחויות בנושא הקורונה - הצגת נושא העבודה, מטרותיה, גבולותיה ומסגרתה בפני התלמידים ודיון בכיתה – בשיעורים האחרונים של סמסטר ב', במחצית השנייה של חודש מאי ובמהלך יוני 2021 (תאריכים מדויקים לכל סטודנטי/ית יתואמו וייקבעו בתחילת סמסטר ב').
  • הגשת העבודה: לא יאוחר מהשבוע שלפני פתיחת שנה"ל תשפ"ב: 8-3 באוקטובר 2021. העבודות תיבדקנה לפי סדר הגשתן.
 

מרכיבי הציון הסופי:

 

הציון הסופי על העבודה סמינריונית יהיה 100% (על רכיבי ההערכה הפנימיים של העבודה יפורט במהלך השיעורים במקביל להנחיות הנוגעות לרכיבי העבודה)

התרגיל הקצר בתחילת הסמינריון אינו נושא ציון אולם הגשתו וקבלת ציון עובר הוא תנאי להגשת העבודה הסמינריונית.

 

 

ביבליוגרפיה:

הדגשה לחומרי קריאה ולמקורות לעבודות

מלבד מקורות רגילים דוגמת מאמרים וספרים מחקריים המופיעים בבימות שונות, בתחום המוגדר של בחירות והצבעה חובה להכיר שני מקורות קבועים ובסיסיים שבהם מתפרסמים מחקרים לאחר כל מערכת בחירות מאז שנות התשעים: האחד, קבצי המאמרים הבחירות בישראל בהוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה ובעריכת מיכל שמיר וגידי רהט [בעבר היה אשר איראן ז"ל העורך השני] שחלקם נגישים באינטרנט); גיליונות נושא של כתב העת Israel Affairs שלאחר כל מערכת בחירות מוציא גיליון מיוחד המתמקד בבחירות בישראל. כמו כן באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה נגישים עשרות רבות של מאמרים העוסקים בבחירות בישראל.

בנוסף על כך, לוועדת הבחירות המרכזית יש אתר מסודר וכל התוצאות במערכות הבחירות האחרונות נגישות באינטרנט ברמות פירוט שונות: תוצאות כלליות; תוצאות על פי ישובים, ותוצאות מפורטות על פי קלפיות.

מהלך הסמינר:                                    

שיעור 2-1

תיאום ציפיות

הקדמה כללית על המטלה המרכזית – כתיבת עבודה מחקרית על נושא מסוים בתחום (הנחייה מפורטת על בחירת הנושא, שלבי המחקר, איסוף החומרים וכיוצא באלה תהיה בהמשך).

הבהרת לוחות הזמנים של הסמינריון.

היכרות ראשונית עם אתרי וועדת הבחירות וקבצי התוצאות

על המתמטיקה המיוחדת של בחירות, הצבעה ומעברי קולות - דימויים בשיח הציבורי התקשורתי לעומת המציאות, העובדות והנתונים; הניתוח האקולוגי – יתרונות וחסרונות; שיטת הקלפיות המובהקות – יתרונות וחסרונות;

  • דיסקין, אברהם. 1988. בחירות ובוחרים בישראל (ירושלים: האוניברסיטה מהעברית, ספרית אשכולות), עמ' 24-15.
  • הנ"ל, בחירות ובוחרים בישראל, פרק שלישי, עמ' 80-65.

הנחיות לכתיבת התרגיל הקצר

אתרו את הקלפי שבה הצבעתם בשלוש מערכות הבחירות של 2020-2019 באתר ועדת הבחירות: הציגו בטבלה השוואתית את התוצאות בקלפי לעומת התוצאות הכלליות; נתחו את התוצאות תוך התייחסות לנקודות הבאות: האם ואילו שינויים התחוללו בדפוסי ההצבעה בין שלוש מערכות הבחירות? עד כמה קרובות/רחוקות התוצאות מהתוצאות הארציות הכלליות? באיזו מידה מדובר בקלפי מובהקת בהתייחס לאחת המפלגות המתמודדות? האם ומה ניתן ללמוד מהתוצאות על ההרכב הדמוגרפי של המצביעים בקלפי בה הצבעתם?

שיעור 5-3

הנחיות מפורטות לכתיבת העבודה הסמינריונית: מבנה כללי של העבודה; רכיבי המשנה של העבודה; הנחיות לכתיבת המבוא; דיון ברכיב ההשוואתי בעבודות; הדגמת נושאים אפשריים לקראת בחירת נושא העבודה;

  • גל-נור יצחק, בלאנדר, דנה. תשע"ד. המערכת הפוליטית בישראל (חולון: המכון הישראלי לדמוקרטיה, עם עובד, מכללת ספיר), כרך א, עמ' 567-522.

שיעור 7-6

שיטת הבחירות בישראל במבט השוואתי

  • אטמור, ניר. 2010. שיטות לבחירת בתי נבחרים דמוקרטיים (ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה), עמ' 45-23 (אמות מידה ומאפייני שיטות בחירות); עמ' 85-47 (שיטות יחסיות)
  • דיסקין, אברהם. 1988. בחירות ובוחרים בישראל (ירושלים: האוניברסיטה מהעברית, ספרית אשכולות), 64-46.
  • תמר הרמן, ממשל ופוליטיקה – הבחירות בישראל. תל-אביב : האוניברסיטה הפתוחה, 1998, עמ' 55-29.

שיעור 9-8

ההיסטוריה של מערכות הבחירות בישראל – תמורות בהרכב הדמוגרפי של המצביעים, בנושאים המרכזיים ובמבנה המערכות המפלגתיות

  • אפרים יער, זאב שביט, "החברה היישובית כחברה פוליטית", בתוך: אפרים יער, זאב שביט (עורכים) מגמות בחברה הישראלית, תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה, 2001, כרך א, עמ' 104 - 114.
  • גל-נור יצחק, בלאנדר, דנה. תשע"ד. המערכת הפוליטית בישראל (חולון: המכון הישראלי לדמוקרטיה, עם עובד, מכללת ספיר), כרך א, עמ' 585-568.
  • דיסקין, אברהם. 1988. בחירות ובוחרים בישראל (ירושלים: האוניברסיטה מהעברית, ספרית אשכולות), עמ' 45-25.
  • הרמן, תמר. 1998.  ממשל ופוליטיקה – הבחירות בישראל (תל-אביב : האוניברסיטה הפתוחה), עמ' 69-55.
  • דיסקין, אברהם. 2001. ימי ירושלים האחרונים – הדמוקרטיה הישראלית החדשה, ירושלים: מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, 2001, עמ' 52-64.

שיעור 11-10

השתתפות בהצבעה כאחד הביטויים  להשתתפות פוליטית

גל-נור יצחק, בלאנדר, דנה. תשע"ד. המערכת הפוליטית בישראל (חולון: המכון הישראלי לדמוקרטיה, עם עובד, מכללת ספיר), כרך א, עמ' 474-417.

שיעור 13-12

תיאוריות אודות הגורמים המשפיעים ומעצבים את דפוסי ההצבעה

סוגי המצביעים: הניידים, הקבועים, הנאמנים/הקשיחים, האדישים; הזדהות מפלגתית; הזדהות גושית; אידיאולוגיות-על; עמדות מוגדרות; אינטרסים; השתייכות חברתית;

שיעור 15-14:

תמורות במבנה וארגון המפלגות ואופן תפקודן

  • גיורא גולדברג, המפלגות בישראל : ממפלגות המון למפלגות אלקטוראליות,  תל-אביב : רמות, 1992, עמ' 127-159.
  • גדעון רהט ונטע שר-הדר, איך נבחרים חברי הכנסת? (ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה), עמ' 29-19.
  • גדעון רהט, בחירות מועמדים בישראל – המצוי והרצוי, תל אביב: המכון לחקר החברה וכלכלה ע"ש יוסף ספיר, 2006.

שיעור 16-17:

מערכות הבחירות בשנות ה-90

  • גולדברג, גיורא (תשנ"ד), הבוחר הישראלי – 1992 (ירושלים: מאגנס).
  • אשר אריאן ומיכל שמיר, מיכל , "מועמדים, מפלגות וגושים: ישראל בשנות ה-90", בתוך: אשר אריאן ומיכל שמיר (עורכים), הבחירות בישראל 1999 (ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2001, עמ' 15-46.
  • ברוך קימרלינג (תשנ"ט), "בחירות כזירת מאבק על זהות קיבוצית", בתוך: אשר אריאן ומיכל שמיר (עורכים), הבחירות בישראל 1996 (ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה), עמ' 35-56.
  • יואב פלד (תשס"א), "הצלחתה האלקטוראלית המתמשכת של ש"ס: ניתוח על פי מודל חלוקת העבודה התרבותית",  בתוך: אשר אריאן ומיכל שמיר (עורכים), הבחירות בישראל 1999 (ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה), עמ' 137-169.

שיעור 19-18

מערכות הבחירות בעשור הראשון של המאה ה-21

  • כהן, אשר, "הציונות הדתית והמפד"ל בבחירות 2003: שאיפה למפלגת מחנה לנוכח אתגרי הפילוג הדתי, העדתי והפוליטי", בתוך: אשר אריאן ומיכל שמיר (עורכים), הבחירות בישראל 2003 (ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה), תשס"ה, עמ' 277-309.
  • קונסטנטינוב, וצ'סלב (2008), "העלייה ה'רוסית' והבחירות מ-1992 עד 2006 – גיבוש ישראל השלישית?" בתוך: אשר אריאן ומיכל שמיר (עורכים), הבחירות בישראל- 2006 (ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה), עמ' 172-135. (*)   
  • Asher Cohen, "The Religious Parties in 2006 Elections", Israel Affairs, Vol. 13, No. 2, April 2007 pp. 325-345

- Vladimir (Ze'ev) Khanin, "Israel’s 'Russian' Parties", in Robert O. Freedman, Contemporary Israel: Domestic Politics, Foreign Policy, and Security Challenges (Boulder, Colorado: Westview Press, 2008), pp. 97 – 114

- Vladimir (Ze'ev) Khanin, "The Israeli 'Russian' Community and Immigrants Party Politics in the 2003 Elections", Israel Affairs, London, Vol. 10, Nos. 1-2 (Summer 2004), pp. 146-180

- Vladimir (Ze'ev) Khanin, "Revival of "Russian" Politics in Israel: the Case of 2006 Elections", Israel Affairs, London, Vol. 13, No 2 (April 2007), pp. 346-367

- רוחאנא נאדים, אמטאנס שחאדה, אריז' סבאע ח'ורי (2010), "תפניות בפוליטיקה הפלסטינית בישראל: בחירות 2009", בתוך: אשר אריאן ומיכל שמיר (עורכים), הבחירות בישראל- 2009 (ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה), עמ' 170-131.

שיעור 21-20

הבחירות בעשור השני של המאה ה-21

  • קרן וינשל-מרגל ומיכל שמיר, ""כבוד השופטים, תחזיקו אותנו": הדינמיקה הפוליטית של הזכות להיבחר בדמוקרטיה הישראלית", בתוך: מיכל שמיר (עורכת) (2015), הבחירות בישראל – 2013 (ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה), עמ' 101-70.
  • אמטאננס שחאדה (2015), "הצבעה כביטוי לאינטרס קולקטיבי: המצביעים הערבים בבחירות 2013", בתוך: מיכל שמיר (עורכת) (2015), הבחירות בישראל – 2013 (ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה), עמ' 254-225

 

שיעורים אחרונים בשנת הלימודים

הצגת הנושאים ומסגרות העבודה בקצרה – כחצי שעה לכל אחד מהמשתתפים בקורס. ייתכנו שינויים במספר השיעורים שיוקדשו להצגת העבודות בהתאם למשפר המשתתפים.

מטרת הצגת הדברים היא לחדד את מטרות העבודה וגבולותיה באמצעות משוב ודיון בכיתה לפני השלב של עיקר כתיבת העבודה.

 

מטרות הקורס / תוצרי הלמידה*:

הסמינר יתמקד במערכות הבחירות בישראל תוך התייחסות למכלול ההיבטים השונים הנוגעים לבחירות: שיטת הבחירות, מקורותיה ההיסטוריים ומיקומה בשיטת הממשל בישראל; דפוסי ההתארגנות המפלגתית והבחירות הפנימיות במפלגות; יציבות ותמורות בדפוסי ההצבעה לאורך שנים; הזיקה שבין השתייכות קבוצתית מוגדרת ודפוסי הצבעה (דוגמת עולי חבר המדינות, ערביי ישראל, הציונות הדתית וכיוצא באלה); יציבות ותמורות בתוצאות הבחירות לאורך השנים והשפעתן על מבנה המערכת המפלגתית; הצעות לתיקון שיטת הבחירות במסגרת ההצעות לתיקון שיטת הממשל.